ויקיפדיה

אדמירל גרף שפה (סיירת, 1934) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 1:
{{אונייה
|שם=אדמירל גרף שפיי
|תמונה=[[קובץ:Bundesarchiv DVM 10 Bild-23-63-06, Panzerschiff "Admiral Graf Spee".jpg|מרכז|250px]]
|כיתוב=אדמירל גרף שפיי, 1936
שורה 26:
|טווח שיוט=כ- 16,000 ק"מ במהירות 20 קשר
|גובה התרנים=
|הנעה=8 [[מנוע דיזל|מנועי דיזל]] בהספק 54,000 [[כוח סוס]]
|צורת הנעה=2 מדחפים
|כמות הדלק=2,500 מ³
שורה 37:
8 תותחים 6 אינץ' (150 מ"מ){{ש}}
6 תותחים 4.1 אינץ' (105 מ"מ) {{ש}}
8 תותחים 37 מ"מ {{ש}}
10 תותחים 20 מ"מ {{ש}}
8 צינורות [[טורפדו]] 533 מ"מ {{ש}}
|מסוקים=
|מטוסים=שני [[מטוס ים|מטוסים אמפיביים]] [[אראדו 196]], עם [[מעוט]]
|מוטו=
}}
'''אדמירל גרף שפיי''' (Admiral Graf Spee) הייתה '''[[אוניית מערכה זוטא]]''' או '''אוניית מערכה של כיס''' (ב[[גרמנית]]: Panzerschiff; ב[[אנגלית]]: Pocket battleship) מסדרת '''דויטשלנד''', ששירתה ב[[קריגסמרינה]], הצי הגרמני, ב[[מלחמת העולם השנייה]]. ההגדרה "אוניית מערכה זוטא" הייתה של [[הצי המלכותי הבריטי|הצי הבריטי]]; הצי הגרמני הגדיר את האונייה כ[[סיירת כבדה]]. '''אדמירל גרף שפיי''' הייתה אחת האוניות המפורסמות ביותר במלחמה, פרסום שזכתה לו לאחר המרדף המקיף שערך [[הצי המלכותי הבריטי]] בעקבותיה, ו[[קרב נהר לה פלטה]] שבו נלחמה נגד שלוש [[סיירת (אונייה)|סיירות]] בריטיות. בעקבות הקרב, החליט קפטן האונייה להטביע אותה, מכיוון שחש שהגיע למצב אבוד.
 
האונייה נקראה על שמו של ה[[רוזן]] [[אדמירל]] [[מקסימיליאן פון שפיי]], מן המפקדים הבולטים ב[[הצי הגרמני הקיסרי|צי הגרמני הקיסרי]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. פון שפיי זכה לניצחון מול הצי הבריטי ב[[קרב קורונל]], ב-[[1 בנובמבר]] [[1914]], תבוסתו הראשונה של הצי הבריטי לאחר למעלה ממאה שנים; חמישה שבועות לאחר מכן, ב-[[8 בדצמבר]], הובס פון שפיי בידי כוח בריטי עדיף, ב[[קרב איי פוקלנד]], וטבע יחד עם צוותו.
 
==אוניות מערכה זוטא==
{{ערך מורחב|אוניית מערכה זוטא}}
אוניות מערכה זוטא היו סוג של אוניות מלחמה שנבנו על ידי ה[[רייכסמרינה]] ה[[גרמניה|גרמני]] בהתאם למגבלות שהוטלו ב[[הסכמי ורסאי]]. בהסכמים אלו הוגבלו הגרמנים לבניית "ספינות משוריינות", בעלות [[הדחק]] שלא יהיה גדול מ-10,000 טונות. המטרה הייתה למנוע מגרמניה בניית [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]] ויצירת צי שעלול היה להוות איום על ציי [[בריטניה]], [[ארצות הברית]] ו[[צרפת]]. יחד עם זאת, לא הייתה הגבלה על קוטר התותחים. אוניות המערכה זוטא היו תכנון גאוני, שמחד עמד בדרישות ההסכמים ומאידך יצר סוג של אוניית מלחמה חזקה בהרבה ממה שסברו המעצמות. בוני האוניות הגרמניים השתמשו במספר חידושים טכניים כדי לבנות ספינת מלחמה חזקה בתוך משקל מוגבל זה; בין החידושים היה שימוש נרחב ב[[ריתוך]] לצורך חיבור רכיבי גוף האונייה יחדיו, טכנולוגיה שחסכה כ-15% ממשקל האונייה (בניגוד לשימוש ב[[מסמרת|מסמרות]] שהיה מקובל באותה העת). חיסכון זה במשקל איפשר התקנת תותחים בעלי קוטר גדול בהרבה מאלה של אוניות מקבילות, בציים אחרים, בעלות הדחק דומה, מבלי לחרוג מהגבלות הסכם ורסאי.{{הערה|1=Gordon Williamson (2003). German Pocket Battleships 1939–45. Osprey Publishing. }}. החימוש הכבד הביא את הצי הבריטי להגדיר את '''אדמירל גרף שפיי''' ואחיותיה כ"אוניות מערכה של כיס" (Pocket Battleships). לאחר אובדנה של '''אדמירל גרף שפיי''' הוגדרו האוניות מחדש כסיירות כבדות.{{הערה|שם=שפיי|[http://www.german-navy.de/kriegsmarine/ships/panzerschiffe/admiralgrafspee/history.html Admiral Graf Spee History], באתר German Naval History}} בפועל, למרות שההדחק המוצהר היה 10,000 טון, חרגו אוניות אלו מגבול זה ביותר מ-10%.
 
חידושים נוספים היו בהתקנת שלושה תותחים ב[[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריחי]] החימוש העיקרי, ושימוש ב[[מנוע דיזל|מנועי דיזל]] להנעה. באונייה הותקנה מערכת שזיקקה את הדלק כדי שיתאים למנועי הדיזל, ולאחר הזיקוק אכסנה את הדלק במכלים שהיו סמוכים למנועים. '''אדמירל גרף שפיי''' הקדימה את זמנה גם בכך שהייתה האונייה הראשונה בצי הגרמני שנשאה [[מכ"ם]].{{הערה|1=R. W. Burns,K. Warwick,D. Rees: Radar development to 1945. Institution of Electrical Engineers. }}. ▼
 
▲חידושים נוספים היו בהתקנת שלושה תותחים ב[[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריחי]] החימוש העיקרי, ושימוש ב[[מנוע דיזל|מנועי דיזל]] להנעה. באונייה הותקנה מערכת שזיקקה את הדלק כדי שיתאים למנועי הדיזל, ולאחר הזיקוק אכסנה את הדלק במכלים שהיו סמוכים למנועים. '''אדמירל גרף שפיי''' הקדימה את זמנה גם בכך שהייתה האונייה הראשונה בצי הגרמני שנשאה [[מכ"ם]]{{הערה|1=R. W. Burns,K. Warwick,D. Rees: Radar development to 1945. Institution of Electrical Engineers. }}.
כאמור, המאפיין הבולט בתכנון אוניות המערכה זוטא היה תותחים בעלי קוטר גדול (11 אינץ', 280 מ"מ). התפיסה מאחורי תכנון האונייה הייתה: "מהירה מכל אויב חזק יותר, חזקה מכל אויב מהיר יותר", כלומר: אוניות שיוכלו לגבור על כל אוניית אויב שמהירותה מספיקה כדי להשיג אותן, ומאידך מהירות מספיקה כדי לברוח מכל אוניית אויב חזקה יותר, שיכולה להטביען. זה היה אותו עיקרון שעל פיו נבנו בידי [[הצי המלכותי הבריטי|הבריטים]], לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], [[סיירת מערכה|סיירות המערכה]].{{הערה|שם=שפיי}}
 
שורה 59:
 
==היסטוריה==
[[שדרית]] האונייה הונחה ב-[[1 באוקטובר]] [[1932]], ב[[וילהלמסהאפן]]. ב[[מבדוק]] הסמוך התקדמה בנייתה של אוניית האחות '''[[אדמירל שר (אונייה)|אדמירל שר]]'''. ב-[[30 ביוני]] [[1934]] [[השקה (אונייה)|הושקה]] האונייה. שמה ניתן לה על ידי הרוזנת הוברטה פון שפיי (Huberta von Spee), בתו של האדמירל פון שפיי. ב-[[6 בינואר]] [[1936]] הוכנסה האונייה לשירות, לאחר שבנייתה הושלמה.
 
עד [[1938]] שימשה '''אדמירל גרף שפיי''' כ[[אוניית דגל|אוניית הדגל]] של הצי הגרמני. בין אוגוסט לספטמבר [[1936]] שייטה האונייה ליד חופי [[ספרד]], כדי לסייע ב[[מלחמת האזרחים הספרדית]] שהתנהלה באותה תקופה. '''אדמירל גרף שפיי''' חזרה לאותה משימה גם בחודשים דצמבר - ינואר [[1936]]–[[1937]], ובמרץ - אפריל 1937. כאוניית הדגל של הצי הגרמני הוזמנה האונייה להשתתף במסקר המלכותי של הצי הבריטי ב[[ספיטהד]], לכבוד הכתרתו של [[ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת|המלך ג'ורג' החמישי]], מלך בריטניה, במאי 1937. ביולי [[1937]] יצאה האונייה למשימה נוספת בספרד.{{הערה|שם=דויטש|[http://www.deutschland-class.dk/admiral_graf_spee/admiral_graf_spee_operation_hist.html Admiral Graf Spee - Operational History], באתר Deutschland/Lützow & Admiral Scheer & Admiral Graf Spee}}
שורה 67:
===מלחמת העולם השנייה===
[[קובץ:Graf Spee Fahrten 4 hebrew.jpg|ימין|ממוזער|250px|מפת מסעה של '''אדמירל גרף שפיי'''. נקודות כחולות מסמנות מיקום בו נלכדה אוניית אויב]]
באוגוסט [[1939]] היה ברור שעומדת לפרוץ מלחמה. ב-[[21 באוגוסט]] 1939 יצאה '''אדמירל גרף שפיי''' מוילהלמסהאפן, יחד עם אוניית האספקה '''[[אלטמרק]]''', לנקודת המתנה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], מדרום ל[[קו המשווה]]. משימתה הייתה לפגוע באוניות סוחר ולשבש את הסחר הבריטי, אך להימנע מעימות עם אוניות מלחמה של האויב. בדרך זו תיפגע האספקה לבריטניה, והצי הבריטי יאולץ להקצות כוחות לרדיפה אחרי '''אדמירל גרף שפיי'''.{{הערה|1=Leonard Charles Frederick Turner: ‏WarWar in the southern oceans, 1939-45. South Africa. Dept. of the Prime Minister. Union War Histories Section.}}. קפטן האונייה הגרמנית, לנגסדורף, הפליג במסלול שנועד לוודא שלא יתגלה על ידי אוניות בריטיות, ותכנן לחצות נתיבי ים בינלאומיים בלילה. ב-[[26 בספטמבר]] קיבל לנגסדורף את ההוראה להתחיל במשימתו.
 
קורבנה הראשון של '''אדמירל גרף שפיי''' הייתה האונייה הבריטית '''קלמנט''', בעלת [[תפוסה]] של 5,050 טון. האונייה הוטבעה מול חופי ברזיל, על 20,000 חביות ה[[קרוסין]] שהובילה מ[[ניו יורק]] ל[[סלבדור (ברזיל)|סלבדור]], בברזיל.{{הערה|1=Stephen, Martin: SEA BATTLES in close-up: World War 2 Naval Institute Press (1988), עמ' 13 ואילך.}}. החוק הבינלאומי קבע, כי אוניית מלחמה התוקפת אוניית סוחר חייבת לשמור על חיי צוותי אוניות הסוחר, וכי יש לוודא שיגיעו בשלום למקום מבטחים. לנגסדורף מילא בקפדנות חוקים אלה, ודיווח באלחוט על מיקומן של סירות ההצלה, ו[[רב חובל|רב החובל]] והקצין הראשון שנלקחו בשבי הועברו לאונייה יוונית כמה ימים לאחר מכן.{{הערה|1=Cambareri, Carmen S. "Scuttle the Graf Spee" United States Naval Institute Proceedings (June 1983) pp. 51–54.
}}. ב-[[5 באוקטובר]] לכדה האונייה הגרמנית את האונייה הבריטית '''ניוטון ביץ'''', בת 4,600 טון. האונייה הבריטית שימשה כאוניית כליאה לעצירים הבריטים במשך כמה ימים.{{הערה|1=שם.}}. ב-[[7 באוקטובר]] הטביעה '''אדמירל גרף שפיי''' את אוניית הסוחר הבריטית '''אשלי''', בת 4,222 טון, שנשאה מטען של [[סוכר]]. ב-[[10 באוקטובר]] נלכדה אוניית הסוחר הבריטית '''האנטסמן''', בת 8,196 טון, והאסירים הועברו אליה. לנגסדורף השתמש במכשיר הקשר של האונייה הבריטית כדי לשדר הודעת הטעייה, על פיה הותקפה האונייה הבריטית על ידי צוללת גרמנית במיקום אחר לגמרי.{{הערה|1=שם.}}. '''האנטסמן''' הוטבעה ב-[[17 באוקטובר]], לאחר שהאסירים שהיו עליה הועברו ל'''אלטמרק'''. ב-[[22 באוקטובר]] ירתה '''אדמירל גרף שפיי''' אש [[מקלע|מקלעים]]ים על הגשר והסיפון העליון של אוניית הסוחר הבריטית '''טרווניון''' (Trevanion), שהייתה טעונה ברכז עפרות, מכיוון שהאונייה הבריטית ניסתה לשדר איתות מצוקה.{{הערה|1=Stephen, שם.}}.
 
ב-[[28 באוקטובר]] הפליגה '''אדמירל גרף שפיי''' אל [[האוקיינוס ההודי]]. ב-[[15 בנובמבר]] הטביעה ליד [[מוזמביק]] את ה[[מכלית]] '''אפריקה של''', שהייתה ללא מטען. לאחר הטבעה זו שבה האונייה לאוקיינוס האטלנטי, והטביעה ב-[[2 בדצמבר]] את אוניית הסוחר '''דוריק סטאר''', בת 10,086 טון, שנשאה [[בשר (מזון)|בשר]], [[מוצרי חלב]], ו[[צמר]]. '''דוריק סטאר''' הספיקה לשדר קריאת מצוקה לפני לכידתה, וצוותה חיבל במנועיה כדי שלא תוכל להילקח שלל. ב-[[9 בדצמבר]] הוטבעה אוניית הסוחר '''טאירואה''' (Tairoa), בתפוסה של 7,983 טון, אך גם אונייה זו הספיקה לשדר קריאת מצוקה לפני טביעתה. ב-[[9 בדצמבר]] הוטבעה האונייה האחרונה במסעה של '''אדמירל שפיי''': אוניית הסוחר '''סטריאונשאל''' (Streonshalh), בת 3,895 טון, נושאת מטען של [[חיטה]]. בסך הכל נפלו בידי הגרמנים 303 שבויים, שנכלאו על סיפון '''אלטמארק'''; לנגסדורף, כאמור, הקפיד מאד על חוקי המלחמה, ולא הייתה אף אבידה בנפש במהלך המסע. השבויים שוחררו מאוחר יותר במבצע בריטי נועז, כאשר ה[[משחתת]] [[אה"מ קוזאק]] לכדה את האונייה '''אלטמארק''' ב[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] של [[נורווגיה]], במה שכונה "[[תקרית אלטמארק]]".{{הערה|1=Stephen, שם.}}.
 
במהלך מסעה של '''אדמירל גרף שפיי''' הסוו אותה אנשי צוותה על ידי התקנת [[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריח]] [[דמה (צבא)|דמה]] מעל הצריח הקדמי, התקנת [[ארובה|ארובת]] דמה, ויצירת פרטי דמה נוספים. זאת, עדי להטעות צופים אפשריים לגבי זהותה של האונייה. על חרטומה של האונייה נצבעו גלי חרטום מדומים, כדי לתת רושם מוטעה על מהירותה.{{הערה|[http://www.deutschland-class.dk/admiral_graf_spee/gallery/gallgrafspeeindisquise.html Admiral Graf Spee - Gallery], באתר Deutschland/Lützow & Admiral Scheer & Admiral Graf Spee}}{{הערה|[http://www.maritimequest.com/warship_directory/germany/pages/cruisers/admiral_graf_spee_page_6.htm Admiral Graf Spee - Page 6], באתר Maritime Quest}} בסך הכל הטביעה '''אדמירל גרף שפיי''' במהלך משימתה, מאוקטובר עד דצמבר, 9 אוניות סוחר בתפוסה כוללת של למעלה מ-50,000 טון.
שורה 79:
{{ערך מורחב|קרב נהר לה פלטה}}
 
'''אדמירל גרף שפיי''' היוותה איום שאין להתעלם ממנו, והצי הבריטי נאלץ להקצות כוחות רבים כדי להתמודד עמה. הצי הבריטי ארגן שמונה קבוצות מרדף כדי לאתר את האונייה ולהטביע אותה. במצוד השתתפו שלוש [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]], שתי [[סיירת מערכה|סיירות מערכה]], ארבע [[נושאת מטוסים|נושאות מטוסים]], ושש עשרה [[סיירת (אונייה)|סיירות]]. בכוח זה היו גם כמה אוניות של [[הצי הצרפתי]]. עם הזמן, נוספו עוד אוניות והמצוד גדל עוד יותר.
 
ב-[[13 בדצמבר]] [[1939]] הצליח כוח המשימה G לאתר את האונייה הגרמנית. כוח G כלל את ה[[סיירת כבדה|סיירת הכבדה]] '''[[אה"מ אקסטר]]''', בעלת 6 תותחים בקוטר 8 אינץ' (203 מ"מ), ואת שתי ה[[סיירת קלה|סיירות הקלות]] '''[[אה"מ אייקס]]''' (Ajax) ו'''[[אה"מ אכילס]]''', שתיהן חמושות בשמונה תותחים בקוטר 6 אינץ' (152 מ"מ). במהלך הקרב הסבה '''אדמירל גרף שפיי''' נזק כבד ל'''אקסטר''', ואילצה אותה לנתק מגע. גם '''אכילס''' סבלה אבדות מהאש הגרמנית. מאידך, הבריטים הצליחו להסב ל'''אדמירל גרף שפיי''' נזק משמעותי מפגזי 6 אינץ'; שריונה של האונייה הגרמנית היה כבד מכדי שפגזים אלה יוכלו לחדור אותו, אך הפגיעות הסבו נזק רב על הסיפון ובחלקיה העליונים של האונייה. גם '''אקסטר''' הצליחה לגרום נזק, למרות שנפגעה, ופגז 8 אינץ' מתותחיה חדר את שריון האונייה הגרמנית באזור הארובה. לא נגרם נזק קריטי, אך חדר הדוודים נפגע, מערכת זיקוק הדלק של האונייה יצאה מכלל פעולה וכך גם מערכת [[התפלה|התפלת המים]]. 36 מאנשי האונייה נהרגו, ו-60 נפצעו. קציני המכונה הגרמניים הודיעו ללנגסדורף שלא ניתן לתקן את הנזק בים, ושנותרה במכלים כמות דלק מזוקק שתספיק לשש עשרה שעות הפלגה. מצב זה מנע מ'''אדמירל גרף שפיי''' את האפשרות לחמוק מרודפיה אל הים הפתוח.{{הערה|שם=דויטש}}
שורה 85:
===עגינה אחרונה===
[[קובץ:DKM Admiral Graf Spee.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמירל גרף שפיי עולה באש וטובעת לאחר הפעלת מטעני הנפץ]]
עם חשיכה ניתקה '''אדמירל גרף שפיי''' מגע, ומעט אחרי חצות, [[14 בדצמבר]], עגנה האונייה ב[[מונטווידאו]], ב[[אורוגוואי]] הנייטרלית.{{הערה|שם=דויטש}} משקיף בריטי שראה את האונייה בבוקר לאחר עגינתה דיווח על כמה תותחים שיצאו מכלל פעולה, חלק מהציוד האופטי (מדי רוחק) שנפגע, המטוס הימי של האונייה שנהרס, וכן על 30 עד 60 פגיעות באונייה.{{הערה|1=Grove, Eric: German Capital Ships and Raiders in World War II. Routledge, 2002.}}. הנזק ליחידת ה[[התפלה]] לא ניכר; לנגסדורף דיווח על הנזק למפקדת הצי הגרמני, אך הידיעות עליו נותרו סודיות במשך עשרות שנים. ללא מים מותפלים לא ניתן היה להפעיל את מנועי הדיזל.
 
אחת מפעולותיו הראשונות של לנגסדורף עם הגיעו למונטווידאו היה שחרור 62 אנשי צוות של האוניות שהטביע, שהיו על סיפון האונייה. המשוחררים שיבחו את לנגסדורף על יחסו אליהם, ורב החובל של האונייה '''אפריקה של''' אף התיידד עמו.{{הערה|1=Harold Hobson: The First Three Years of the War: A Day-by-day Record. Hutchinson, 1942.}}.
 
[[אמנות האג#אמנת האג משנת 1907|אמנת האג משנת 1907]] קבעה, כי חיילים או כלי מלחמה של מדינות הנמצאות במלחמה יכולים לשהות בשטחה של מדינה נייטרלית 72 שעות. מעבר לפרק זמן זה הם מסתכנים במעצר.{{הערה|[http://avalon.law.yale.edu/20th_century/hague05.asp Laws of War: Rights and Duties of Neutral Powers and Persons in Case of War on Land (Hague V); October 18, 1907],{{כ}} Lillian Goldman Law Library,{{כ}} Yale Law School, באתר [[אוניברסיטת ייל]]}} למרות זאת, אסור לאונייה של אחד הצדדים היריבים לצאת מיד לאחר שאונייה של הצד השני יצאה מן הנמל, ועליה להמתין 24 שעות עד שתצא. ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] הבריטי ארגן את האוניות הבריטיות שהיו בנמל כדי שתצאנה במרווחים של 24 שעות, כדי להכריח את האונייה הגרמנית להישאר בנמל. במקביל, הפיצו הבריטים שמועות על כך שמחוץ לנמל מונטווידאו נערך כוח בריטי ימי גדול. נציג בריטניה באורוגוואי, [[סר]] [[יוג'ין מילינגטון-דרייק]], דרש רשמית מממשלת אורוגוואי לעצור את האונייה והצוותה, משום שהיא שוהה בנמל מעבר לזמן המותר, ומכיוון שהאונייה עדיין כשירה לשיט. ממשלת אורוגוואי נענתה ללחץ הבריטי, והודיעה לגרמנים שאם לא יעזבו את הנמל תוך 72 שעות ייעצרו.
 
לאחר שהתברר סירובן של הרשויות באורוגוואי לאפשר לאונייה לשהות במקום יותר מ-72 שעות,{{הערה|1=הגרמנים ראו בכך - בצדק כנראה- נטייה פרו-בריטית של ממשלת אורוגוואי. כראיה, הוזכר מקרה שהיה ב[[מלחמת העולם הראשונה]], כאשר שלטונות אורוגוואי איפשרו לאונייה בריטית לשהות שבועיים לתיקונים, בניגוד לחוקי הנייטרליות. זאת, לעומת הסירוב לאפשר ל'''אדמירל גרף שפיי'' להישאר.}}, הציעו [[דיפלומט|דיפלומטים]]ים גרמניים ללנגסדורף, כפעולת גמול, להפגיז בתותחיו את מתקני הנמל ולהרוס אותם, ולאחר מכן להטביע את אוניית המערכה בכניסה לנמל ולחסום אותו. לנגסדורף סירב לבצע פעולה כזו, ועל כך זכה להערכה רבה באורוגוואי.
 
ב-[[15 בדצמבר]] נקברו 36 הרוגי האונייה הגרמנית בטקס צבאי מלא, בבית הקברות הגרמני במונטווידאו. לנגסדורף הבין שאין לו כל ברירה: מצבה של האונייה לא איפשר יציאה לים ללא תיקונים, אך האונייה לא הייתה יכולה להישאר בנמל די זמן כדי לבצע תיקונים אלה. בנוסף, לנגסדורף האמין שגם אם ייצא בכל זאת מהנמל, לא יוכל להתמודד עם הכוח הבריטי העדיף הממתין לו. בשל כך, יומיים לאחר מכן, ב-[[17 בדצמבר]] בשעה 18:30, יצאה '''אדמירל גרף שפיי''' מן הנמל, כשעליה לנגסדורף וצוות מצומצם. האונייה התרחקה כ-6 [[מיל ימי]] מהנמל (מעט יותר מ-11 ק"מ). אנשי הצוות עזבו את האונייה, שבה הוטמנו מטעני חומר נפץ. כשעה לאחר מכן התפוצצו המטענים, והאונייה טבעה. חלקה העליון נותר בולט מעל המים. ההתפוצצות הייתה לעיני קהל גדול שנאסף על החוף, ולעיני הסיירות הבריטיות שעגנו מחוץ ל[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]].{{הערה|שם=דויטש}}
 
==מעצר הצוות==
לנגסדורף חשש שאנשיו יוסגרו לבריטניה, בשל העמדה הפרו-בריטית של אורוגוואי. לאחר שדיווח על חשש זה למפקדה ב[[ברלין]] הורו לו מפקדיו להעביר את אנשיו ל[[ארגנטינה]] הסמוכה. אנשי הצוות הועלו על סירות שנסחפו - במהלך מתוכנן מראש - לכיוון המים הטריטוריאליים של ארגנטינה, ומשהגיעו לתחום זה נאספו על ידי כלי שיט ארגנטינאיים, שנחכרו על ידי גרמנים תושבי בואנוס איירס. ה[[נספח צבאי|נספח הימי]] הגרמני בבואנוס איירס טען שאנשי הצוות, כאלף במספר, הם "מלחים מן האונייה הטרופה '''אדמירל גרף שפיי'''", ולפיכך אין לעצור אותם על פי כללי הנייטרליות אלא יש לראות בהם "ניצולים" ולהחזירם כאונייה נייטרלית לגרמניה. שלטונות ארגנטינה לא קיבלו את הטיעון, ועצרו את אנשי הצוות. ואולם, בין אפריל [[1940]] לסוף [[1941]] הצליחו רוב קציני האונייה וכ-200 מן ה[[מש"ק|מש"קים]]ים לחמוק חזרה לגרמניה. רובם שירתו לאחר מכן בזרוע ה[[צוללת|צוללות]]. הועלו חשדות כלפי אנשי צי ארגנטינה שהיו קשורים לכאורה להתחמקות, אך לא נמצאו לכך ראיות. כמה מאנשי הצוות שנפצעו בקרב, נותרו ב[[מונטווידאו]] ונעצרו שם. הם הועברו לכלא צבאי, ונותרו במעצר עד לאחר המלחמה. הם הוחזרו לגרמניה ב-[[1946]].{{הערה|[http://www.ejercito.mil.uy/rrpp/paginas/07museosarandiyi.htm Cuartel Paso del Rey - Batalla del Río de la Plata], באתר Ejercito Nacional Uruguayo}}
 
שלושה ימים לאחר הטבעת האונייה, לאחר שהבטיח את שלומם של אנשיו באורוגוואי, [[התאבדות|התאבד]] מפקד האונייה [[האנס לנגסדורף]], בירייה, כשהוא עטוף ב[[דגל גרמניה]]. סביב מותו התעורר ויכוח: יש הטוענים שלנגסדורף עשה זאת כדי להוכיח שלא פעל מתוך פחדנות. אחרים טוענים, כי במעשהו הודה שלא לחם על פי המסורת והרוח של הצי הגרמני. פרשנים גרמניים טענו מאוחר יותר שלנגסדורף שגה כמה פעמים בניהול הקרב: רמת הירי של '''אדמירל גרף שפיי''' הייתה נמוכה (התותחים הגרמניים בקוטר בינוני לא השיגו אף פגיעה באוניות האויב); ההתקפה על אוניית הסוחר '''דוריק סטאר''' נעשתה ממרחק רב מדי, דבר שאיפשר לאונייה הבריטית לשדר אותות מצוקה, ובכך חשפו את מיקומם של הגרמנים; רוב הצוות רצה לצאת מן הנמל ולהפליג ל[[בואנוס איירס]] הסמוכה, שם ייתכן שהיה ניתן לפעול אחרת.{{הערה|[http://www.grafspee.com/langs1_thecaptain.html Captain H.W. Langsdorff], באתר Langsdorff of the Grafspee}} לנגסדורף נקבר בטקס צבאי מלא בבית הקברות הגרמני בבואנוס איירס.
שורה 106:
לאחר הטבעת האונייה נותרה [[מבנה עליון|המבנה העליון]] (superstructure) מעל המים, ואולם עם השנים הלכה האונייה ושקעה בבוץ, וכיום ([[2010]]) נותר מעל המים רק הקצה העליון של התורן. אנשי מודיעין של הצי הבריטי עלו כנראה על שרידי האונייה זמן קצר לאחר הטבעתה, כדי לבחון את ה[[מכ"ם]], שלא נהרס עם ההטבעה. בינואר [[1940]] ביקרו בשרידי האונייה מלחים [[צי ארצות הברית|אמריקאיים]].
 
בפברואר [[2004]] החל מבצע למשיית שרידי האונייה מן המים. המבצע מומן בחלקו על ידי ממשלת אורוגוואי, ובחלקו על ידי גורמים פרטיים. היוזמה באה בשל הסיכון שיצרו השרידים לתנועה הימית באזור. השריד הראשון שנמשה היה מד רוחק, שנשלה ב-[[25 בפברואר]] [[2004]].{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/americas/3489532.stm Divers recover piece of Graf Spee], באתר BBC News,{{כ}} 26 בפברואר 2004}} בין שרידי האונייה שנמשו היה נשר גדול, שהיה מחובר לירכתי האונייה.{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/americas/4702832.stm Graf Spee's eagle rises from deep], באתר BBC News,{{כ}} 10 בפברואר 2006}} התכנון היה למשות את כל שרידי האונייה ולהציבם במוזיאון הימי הלאומי, ואולם צו נשיאותי שניתן ב-[[2009]] הפסיק את כל פעולות השלייה במימי אורוגוואי, כולל מבצע משייתה של '''אדמירל גרף שפיי'''.
 
מד הרוחק, ואחד מ[[עוגן|עוגני]] האונייה, מוצגים כיום בנמל מונטווידאו.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אדמירל_גרף_שפה_(סיירת,_1934)"