קורדליירים – הבדלי גרסאות

'''חברת ידידי זכויות האדם והאזרח''' או בכינויה הנפוץ '''מועדון הקורדליירים''' (ב[[צרפתית]]: '''Société des Amis des droits de l’homme et du citoyen''' ו-'''club des Cordeliers''') הייתה אגודה פוליטית בימי [[המהפכה הצרפתית]], שנפתחה באפריל 1790 ונסגרה לאחר התקוממות הראשון בפרריאל ב-20 במאי 1795. הקורדליירים דבקו בעמדות שמאל רדיקליות ופופוליסטיות, ואף כי לא הגיעו לבכורה לאומית כאחרים היו המועדון הבולט ביותר בקרב ההמונים ה[[פריז]]אים. בתחילה שימשו כבימתו של הנשיא הראשון, [[ז'ורז' דנטון]], ולאחר מכן נעשו לבסיס הכח של ה[[אברטיסטים]] הקיצוניים. המועדון איבד את מעמדו לאחר נפילת הללו, וריאקציית תרמידור הביאה לחיסולו הסופי.

 

 

באפריל 1790 החליטה [[האספה המכוננת הלאומית|האספה הלאומית]] לבטל את החלוקה הישנה של העיר לרבעים, מדיניות שננקטה בין היתר כדי לערער ולהחליש את פעילי השטח של הקומונה, שאחזו בקו רדיקלי מדי לטעמה. דנטון חשש מאובדן השפעתו, והוא וחבריו פנו להקים מועדון משלהם כתחליף לאספת הרובע. האזכור הראשון של "חברת ידידי זכויות האדם והאזרח" בעיתונות היה ב-27 באפריל. היא התפרסמה כ'מועדון הקורדליירים' על שם השכונה וגם המנזר בתוכו נהגו להתאסף. אנשי המועדון דגלו בעמדות שאפיינו את קנאי פריז: ב[[פופוליזם]], זכות בחירה לכל הגברים – בניגוד לאספה, שהעניקה אותה רק לבעלי רכוש – חיסול כל היבטי המשטר הטרום-מהפכני ומאבק חסר פשרות נגד תומכיו, כמו האצולה והכמורה השמרניות. כושר הארגון המעולה של דנטון והיותם של מארה ודמולן עיתונאים בעלי תהודה רבה בדעת הקהל הפכו את הקורדליירים למועדון החשוב ביותר בבירה. בפגישותיהם נכחו מאות אנשים, גם בשל דמי החבר הנמוכים של שני סוּ לחודש, והם היו מהפתוחים ביותר להשתתפות נשים. ביוני עתרה האגודה לאספה המכוננת בדרישה להחיל את הקטגוריה של 'אזרחים פעילים', כלומר הרשאים להצביע בבחירות הארציות, על כל הגברים, שהרי אף אחד לא היה פטור ממסים עקיפים ולכן ניתן היה לראות בכולם משלמי מס לפי המבחן שנקבע בחוק. במהלך ספטמבר ואוקטובר דרשו מועדוני הבירה לבדוק דיווחים על ספסרות בדגנים באזורי הכפר; הקורדליירים עלו על כולם כששיגרו משלחת חמושה ששבה לפריז עם תריסר קרונות עמוסי תבואה.{{הערה|Making of the Sans-culottes, עמ' 65, 68.}}