החברה למוזיקה עממית יהודית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים, {{תמונה להחלפה}} |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) מ עיצוב |
||
שורה 15:
הממריץ העיקרי בתנועה למען מוזיקה יהודית לאומית היה, מכל מקום, [[יואל אנגל]]. אנגל, [[מלחין]] ו[[מבקר מוזיקה]], נולד מחוץ ל[[תחום המושב]] היהודי, ונטמע כליל בתרבות הרוסית. פגישה עם המבקר הרוסי הלאומי
[[ולדימיר סטאסוב]] דחפה את אנגל לחיפוש אחר שורשיו היהודים. "דבריו (של סטאסוב) הכו בדמיונו של אנגל כברק, וניעור בו היהודי," כתב ידידו ועמיתו להלחנה של אנגל [[יעקב ויינברג]], נחיעו רוסי-יהודי ו[[פסנתרן]] קונצרטים (1956-1879), שהצטרף לסניף המוסקבאי של החברה למוזיקה עממית יהודית. ויינברג היגר לאחר מכן ל[[ארץ ישראל]], שם כתב את ה[[אופרה]] העברית הראשונה, "החלוצים", ב-1924. אנגל יצא לחקור את מוזיקת העם של היהודים בעיירות היהודיות ועשה את קיץ 1897 במסע ברחבי תחום המושב, בהאזנה לשירי יידיש ותיעודם בתווים. ב-1900, הוציא אלבום של עשרה שירים יהודיים, והגיש קונצרט של מוזיקת עם יהודית, בלוויית הרצאה.
==מפרסומי החברה==▼
* {{ספר בארכיון האינטרנט|[[זוסמן קיסלגוף|ז. קיסעלגאָף]] (עורך), [[אלכסנדר ז'יטומירסקי|א.[לכסנדר] זשיטאָמירסקי]] ופּ. לוואָוו (מעבדים), '''ליעדער-זאַמעלבוך: פֿאַר דער אידישער שול און פֿאַמיליע'''|nybc204977|פטרבורג: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג; אַרויסגעגעבען מיט מיטווירקונג פֿון דער [[חברת מפיצי השכלה|געזעלשאַפֿט "מפיצי-השכלה"]] אין פּעטערבורג; ברלין: [[ליאו וינץ]], 1912}}▼
== החברה למוזיקה עממית יהודית בסנקט פטרבורג ==
שורה 40 ⟵ 37:
[[יעקב ויינברג]] עלה לארץ בשנת 1922, אחרי שהיה קורבן לרדיפות ה[[בולשביזם|בולשביקים]] ב[[אודסה]]. ב-1927 זכתה ה[[אופרה]] העברית שלו "החלוצים" בפרס ראשון בתחרות ההלחנה ליובל המאה-חמישים לעצמאות ארצות הברית. בכספי הפרסיכול היה להגר לניו יורק. יצירותיו הדתיות בוצעו בניו יורק בטמפל עמנואל (שם היה למלחחין הבית"), כמו גם בבית הכנסת של פארק אבניו וימקא ברח' 92. הוא הצטרף לסגל מורי המוזיקה של [[האנטר קולג']] ולקולג' למוזיקה של ניו יורק (שנסגר מאז). הוא המשיך להלחין, לנגן וללמד. האופרה הקומית שלו, "החלוצים" (1924) בוצעה בקונצרטים ב[[קרנגי הול]] בפברואר 1941 ושוב בפברואר 1947, ובשנות ה-30' בסיטי סנטר (שנקרא אז "מכה טמפל", בשל האדריכלות המורית שלו). האופרה בוצעה גם בברלין בשנות ה-30' על ידי ה"קולטורבונד", בהשתתפות זמרת הסופרן מאשה בניה. ה[[אריה (מוזיקה)|אריה]] שלה "השיר של שלמה" בוצעה במועד מאוחר יותר, בשנת 1998, על ידי הסופרן קרולין בלקוול באולם אוורי פישר של [[לינקולן סנטר]] בקונצרט גאלה "הצדעה ליום הולדת 50 של ישראל" בניצוח [[לאון בוטשטיין]] עם [[התזמורת הסימפונית האמריקאית]]. הפקה של "החלוצים" תוכננה לברוקלין קולג' בסתיו 2015 לחגוג את פתיחת מרכז אמנויות הבמה החדש שלהם. נכדת המלחין, אלן ל. ויינברג, הפיקה גרסה קונצרטית של האופרה בניו יורק ואפשר לשמוע אותה ביוטיוב.
▲==מפרסומי החברה==
▲* {{ספר בארכיון האינטרנט|[[זוסמן קיסלגוף|ז. קיסעלגאָף]] (עורך), [[אלכסנדר ז'יטומירסקי|א.[לכסנדר] זשיטאָמירסקי]] ופּ. לוואָוו (מעבדים), '''ליעדער-זאַמעלבוך: פֿאַר דער אידישער שול און פֿאַמיליע'''|nybc204977|פטרבורג: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג; אַרויסגעגעבען מיט מיטווירקונג פֿון דער [[חברת מפיצי השכלה|געזעלשאַפֿט "מפיצי-השכלה"]] אין פּעטערבורג; ברלין: [[ליאו וינץ]], 1912}}
==לקריאה נוספת==
| |||