שוטון – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=איבר תנועה בחד תאיים|אחר=פרק במחוש חרקים|ראו=[[מחוש#מבנה|מחוש]]}}

השוטון הוא איבר דמוי [[שוט]] אשר [[אורגניזם|אורגניזמים]] [[חד תאי]]ים רבים, וכמה [[רב תאיים]], משתמשים בו ל[[תנועה (פיזיקה)|תנועה]]. השם הוא שם כולל לשלושה מבנים שונים, המצויים בכל אחת מהממלכות העיקריות ב[[מיון עולם הטבע|עולם הטבע]]. ב[[חיידקים אמיתיים]] השוטון ומקטעים סליליים מסתובבים כמו [[בורג (בנייה)|בורג]]. ב[[חיידקים קדומים]] המנגנון דומה, אך מכיל הבדלים רבים ולכן חושבים שאינו [[הומולוגיה (ביולוגיה)|הומולוגי]]. בתאים [[איקריוטיים]] השוטון הוא מנגנון מורכב של הרחבות תאיות לכיוונים שונים. אלה נקראת לעיתים [[שעריתריסון (ביולוגיה)|שעריותריסונים]] (Cilia) או אונדוליפודיה (undulipodia) על מנת להדגיש את השוני.

כיוון תנועת השוטון הוא באחת משתי דרכים, עם כיוון השעון (CW) ונגד כיוון השעון (CCW), כאשר השוטון נע עם [[כיוון השעון]], החיידק "יפרפר" במקום וינוע

ב[[חיידקים אמיתיים]] מורכב השוטון מהחלבון flagellin ובנוי מצינור בעובי 14 ננומטר. לשוטון מבנה סלילי, והוא מתעקל בחדות ליד החיבור לדופן התא. סיבוב השוטון מתבצע על ידי מנוע [[חלבון|חלבוני]], המעוגן לממברנה בנקודת החיבור של השוטון. תנועת ה"מנוע" מתאפשרת באמצעות מעבר [[פרוטון|פרוטונים]] ([[יון|יונים]] חיוביים של [[מימן]]) דרך דופן תא החיידק. אצל חיידקי ה[[ויבריו]] מונע המנוע על ידי גרדיאנט של [[נתרן]]. מהירות הסיבוב המתקבלת נעה בין 6,000 ל-17,000 סיבובים לדקה ללא שוטון, ועם שוטון כ-200 עד 1000 סיבובים לדקה.

בחיידקים האמיתיים מסוגלים מרכיבי השוטון להרכיב שוטון באופן ספונטני, ללא [[אנזים|אנזימים]] נוספים. בנייה הדרגתית של השוטון מתבצעת על ידי הוספת יחידות בקצהו.

מספר השוטונים והסידור היחסי שלהם משתנה בין מינים שונים של חיידקים. חיידקים בעלי שוטון בודד נקראים Monotrichous וחיידקים בעלי מספר שוטונים - Lophotrichous. בחיידקים מסוימים קיים שוטון אחד מכל צד, תכונה המאפשרת להם כיוון לשני צדדים (אצל חיידקים אלה שוטון אחד פעיל בכל זמן נתון והם נקראים Amphitrichous. חיידקים ששוטוניהם מכוונים לכל הכיוונים קרויים Peritrichous.