קנבן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
מערכת הקנבן יכולה להיות מתוארת על ידי "שיטת שלוש תיבות" – אחת ברצפת הייצור, אחת במחסן ואחת במחסני הספק. לתיבות מוצמד בדרך כלל כרטיס ניתן להסרה המכיל את נתוני המוצר וכל מידע קשור אחר - זהו בעצם הקנבן. כאשר התיבה ברצפת הייצור ריקה, הקנבן מוסר ממנה ומועבר למחסן. המחסן מחליף את התיבה מרצפת הייצור עם תיבה חדשה ומלאה אליה מוצמד כבר כרטיס קנבן הניתן להסרה. המחסן יוצר קשר עם הספק ומעביר את הצורך בחידוש המלאי לפי כרטיס הקנבן. המוצר הסופי גם הוא מועבר למחסן עם כרטיס כדי להשלים את השלב הסופי בתהליך. כך שלא תיחסר התוצרת הגמורה, כל זאת בהנחה שהכרטיסים נאספים מהתיבות הריקות. זו פעולה מושלמת של "משיכה-דחיפה" (או פשוט לולאה) המספקת את הכמות הנדרשת עם יחידת עודף אחת בלבד, כך שלעולם לא יהיה עניין של אספקת יתר. הסוד במערכת קנבן טובה הוא לחשב כמה כרטיסים נדרשים לכל מוצר. רוב המפעלים משתמשים בשיטת הלוח הצבעוני (Heijunka Box). שיטה מורכבת מלוח הנוצר במיוחד על מנת להחזיק את כרטיסי הקנבן.
בשנים האחרונות קנבן אומצה גם בעולם [[פיתוח תוכנה|פיתוח התוכנה]], כשיטה המשלבת עקרונות מעולם [[פיתוח תוכנה זריז|פיתוח התוכנה הזריז]] (Agile) וה-[[Lean softw|Lean]], כאשר מרכז השיטה הוא אותו רעיון של הגבלת הקנבנים שבמערכת, ועל ידי כך הורדת מלאי הנושאים שמפותחים ונבדקים במקביל ב"קו הפיתוח". השיטה נקראת [[:en:Kanban_(development)|Kanban System for Software Engineering]]
==ראו גם==
| |||