ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה – הבדלי גרסאות

כשמונה יישובים חקלאיים הקימו חלוצים יהודים בראשית המאה ה-19 ב[[מחוז חרסון]] במערב [[האימפריה הרוסית]], כיום בדרום-מזרח [[אוקראינה]] מצפון [[הים השחור|לים השחור]]. ההתיישבות באזור נמשכה כ-135 שנה, לתוך המחצית הראשונה של המאה ה-20, עד שפסקה בעקבות השמדת יהודי האזור ב[[השואה|שואה]].<mapframe latitude="46.785016" longitude="33.42041" zoom="7" lang="en" width="400" height="300" align="center" />

ראשית ההתיישבות מנתה כ-60 משפחות בארבעה יישובים יהודיים: [https://dbs.bh.org.il/he/%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%98/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D בוברובי-קוט] (כיום במפותב

מפות גוגל [https://goo.gl/maps/W1Jh14gyMaBq7g7Z6 Bobrovyi Kut]), סהיידק, יזראליבקה (או בשמה העברי, יעזור) ושדה מנוחה הגדולה. שלוש שנים לאחר מכן נוסדו ארבע מושבות נוספות: שדה מנוחה הקטנה (כיום במפות גוגל [https://goo.gl/maps/y5CvUN7DEcwQm4oU9 Mala Seidemynukha]), קאמינקה, נהר טוב הגדולה ונהר טוב הקטנה (כיום באוקראינית – נגרטוב).

סיפור [[קולחוז|הקולחוזים]] היהודיים הסתיים בצורה טראגית. במהלך 1941–1942 [[השואה באוקראינה|ריכזו הנאצים ועוזריהם את יהודי הקולחוזים]] שהתקיימו מצפון לים השחור וירו בהם למוות, בדרך כלל קרוב ליישוב מגוריהם. כך הושמדה בשיטתיותב[[השואה הנאציתבאוקראינה|שואה]] כלל האוכלוסייה היהודית שחייתה באזור ומנתה כ-15עשרות אלףאלפי נפשאנשים, זקנים וטף. מאזכך גוועוהסתיים המושבותרצף היהודיותשל בערבות135 חרסוןשנות ולאהתיישבות קמויהודית עודהחקלאית לתחייה בערבות [[חרסון]].

לאחר שהצבאש[[הצבא האדום]] שחרר את האזור מהנאצים, בשנת 1944 –, שונה שמה של המושבה (שהיה בתחילת הדרך "שדה מנוחה הגדולה"), אשר יושבה מחדש, על ידי תושבים אוקראינים, מקלינינדורףמ'''קלינינדורף''' לקליניסקויהל'''קליניסקויה'''. במשך השנים שאחרי המלחמה, הוקמו שתי אנדרטאות על קברי אחים בסביבה. עם פרוק [[ברית המועצות]] ב-1991, הפכה [[אוקראינה ממדינה בחבר העמים,]] למדינה עצמאית, והאזור שבו התקיימה ההתיישבות החקלאית היהודית הוא חלק ממנה. בשנת 2016, במסגרת המחיקה שלמחיקת שרידיסימני הקומוניזם על ידי הממשל באוקראינה, שינו הרשויות את שם המקום לקלינובסקויהל'''קלינובסקויה'''.