הבדלים בין גרסאות בדף "ברוך שפינוזה"

הוסרו 4 בתים ,  לפני 10 חודשים
←‏תפיסתו: תפיסתו של שפינוזה זה פן תאיזם הכל אלוהים ולא הכל באלוהים. כלומר הוא אומר שאלוהים זה הטבע לא מעבר לכך.
(אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים)
(←‏תפיסתו: תפיסתו של שפינוזה זה פן תאיזם הכל אלוהים ולא הכל באלוהים. כלומר הוא אומר שאלוהים זה הטבע לא מעבר לכך.)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
==תפיסתו==
תפיסתו, המכונה "[[פנאנתאיזםפנתאיזם]]", גורסת כי אין אלוהות [[טרנסצנדנטיות|טרנסצנדנטית]] ואין [[אל פרסונלי]] מצווה, ומבחינתו העולם הוא חלק מהאלוהות האינסופית. שפינוזה מזהה את העצם – ישות שהיא סיבת-עצמה, שאין ישות חיצונית לה, שהיא מקור הכול – בתור אלוהים. הדברים שאנו רואים הם התבטאות של שניים מתוך אינסוף התארים של האל: החומר והמחשבה. אם האלוהים (הנגלה לנו) הוא הטבע, הרי שכל תפיסת האלוהות ההיסטורית של הדתות המונותאיסטיות – בטלה. אולם, [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]] טען שלאמיתו של דבר אין תפיסתו של שפינוזה רחוקה מתפיסתן של הדתות המונותאיסטיות, אלא שבעוד הדתות הללו ראו את העולם כדבר-מה נוסף לאל, דגל שפינוזה ב[[אקוסמיזם]] ולכן סבר ש[[היקום]] כפי שהוא נראה כסופי ומוגבל אינו בסופו של דבר אלא [[אשליה]], ומה שקיים באמת אינו אלא ה[[אינסוף]] המוחלט.
 
עוד נדבך חשוב בתפיסה זו הוא אחדות הגוף והנפש. בניגוד לתפיסות המקובלות אז, שפינוזה גרס כי הגוף והנפש הם שני תארים שונים של העצם: תואר המחשבה ותואר ההתפשטות. ישנם אינסוף תארים לעצם, מתוכם אנו מכירים רק שניים. לכן - במות הגוף תמות גם הנפש. תפיסה זו עוררה סערה בעולם הדתי, שנמשכה מאות שנים.{{מקור}} עם זאת יש הסבורים כי שפינוזה כתב כי יש השארות הנפש{{הערה|האנציקלופדיה העברית מהדורת פועלים 1988 כרך לב עמ' 290 ("שפינוזה, ברוך") ː "השארות הנפש (ע"ע). למרות ההקבלה המלאה בין גוף לנפש מדבר ש' על התמדת הנפש בלא הגוף. את דבריו ניתן להבין כךː הנפש האנושית היא חלק מהמחשבה של אלוהים, והיא אפוא הדרך שבה חושב אלוהים את עצמו באדם ; וככל שהיא חלק ממחשבת אלוהים - הריהי נצחית. מכאן נובע, שככל שאנו מגיעים לדרגת-הכרה גבוהה-יותר, כך גדל חלקה של הנפש בנצח. מה שנשאר לאחר מותנו היא אותה ידיעה הולמת של מקומנו באל, שהיא חלק מידיעת אלוהים את עצמו."}}. שפינוזה, באמצעות השימוש במילון המושגים של [[רנה דקארט|דקארט]] ("עצם", "אלוהים" ועוד) שלל את ה[[דואליזם]] הקרטזיאני בפרט, ואת השניות של עולם נוכחי ו[[עולם הבא]]. ה[[פיזיקאי]] [[אלברט איינשטיין]] כתב בכמה מקומות{{הערה|The new-york times, april 25, 1929, p. 60. Lawis S. Feuer, '''Varieties of scientific experience''' p. 36 note 5. ריצ'רד דוקינס, '''יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת''', ידיעות אחרונות 2008, עמ' 34.}}, כי הוא מאמין ב[[אלוהים]] של שפינוזה, אשר מגלה את עצמו בהרמוניה המסודרת של מה שקיים, לא באלוהים שמעסיק את עצמו עם גורלם ופעולות של בני האדם, וכי אלוהים זה היה לו למקור השראה של עבודתו המדעית.
משתמש אלמוני