|
|
==היסטוריה==
המנזר ה[[בנדיקטינים|בנדיקטיני]] נוסד באי בשנת [[724]] על ידי ה[[קדוש נוצרי|קדוש הנוצרי]] [[פירמין הקדוש|פירמין]]. פירמין עזב את האי בשנת [[727]] בשל מחלוקת עם השליט המקומי. [[האייטו]], יורשו כראש המנזר, פיתח את המנזר, אשר, בתקופת כהונתו של [[ואלדו מרייכנאו]] כראש המנזר זכה להשפעה רבה בחצר השלטון ה[[קרולינגים|קרולינגי]].
במנזר היהשכנו בית ספר, [[סקריפטוריום]] (סדנה להעתקת ספרים) וסדנת אומנים, והיה מרכז להעתקת [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] ב[[הקיסרות הרומית הקדושה|קיסרות הרומית הקדושה]] ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] ו[[המאה ה-11]]. בין כתבי היד הידועים שנכתבו במנזר ניתן למנות את ה[[פריקופס של היינריך השני]] ואת [[אפוקליפסת במבורג]].
המנזר הגיע לשיאו בתקופת כהונתו של [[ברנו מרייכנאו]] ([[1008]]–[[1048]]1008–1048) כראש המנזר. במהלך המחצית השנייה של [[המאה ה-11]] פחתה השפעתו של המנזר בשל הרפורמות של ה[[אפיפיור]] [[גרגוריוס השני]], ובשל התחרות עם [[מנזר סנט גאלן]] הסמוך. בשנת [[1541]] השתלט הבישוף של קונסטנץ על אזור המנזר, גירש את מרבית הנזירים והרשה ל-12 נזירים בלבד להיוותר במנזר. בשנת [[1757]] פוזר המנזר והנזירים הועברו בכוח למנזרים אחרים. אדמות המנזר נמכרו בשנת [[1802]]. ספריית המנזר המפורסמת הועברה לספריית המדינה ב[[קרלסרוהה]] אף שחלק מהמסמכים הועברו ל[[ספריית מדינת בוואריה]] ב[[מינכן]].
<gallery>
|