המנדט הבריטי – הבדלי גרסאות

 

===התנגדות האוכלוסייה הערבית לעלייה===

 

 

המדובר, באופן כללי ביותר, בשלושה גלי אירועים שהולידו, כל אחד, ועדות חקירה, דו"חות רשמיים, ו"ספר לבן" משלו ("ספר לבן" - [[מסמך עמדה]] רשמי, בדרך כלל מטעם [[משרד המושבות הבריטי]], הקרוי על שמו של שר המושבות):

*[[פרעות תרפ"א]] (התפרעויות בשנת [[1921]] של המון ערבי באזור [[יפו]], בהן נרצחו 43 יהודים ונפצעו 140, בהם הסופר [[יוסף חיים ברנר]]), הביאו להקמתה של "[[ועדת הייקראפט]]", ובעקבותיו "[[הספר הלבן הראשון]]".

*[[פרעות תרפ"ט]] (התפרעויות בשנת [[1929]] באזור [[ירושלים]], שהובילו לחורבן היישוב היהודי ב[[חברון]] ולהרוגים יהודים רבים), הביאו להקמתה של [[ועדת שו]], שהביאה ל[[דו"ח הופ-סימפסון]], ובעקבותיו את "[[הספר הלבן של פאספילד]]".

 

בתגובה למאורעות, הקים היישוב היהודי כמה ארגונים צבאיים, העיקרי שבהם, [[ההגנה]], הוקם רשמית ב-1920, אך התגבשותו החלה לאחר [[מאורעות תרפ"ט]] 1929. הוא פעל בתקופות מסוימות בשיתוף פעולה עם השלטון הבריטי, ובתקופות אחרות באופן מחתרתי. ה[[אצ"ל]] וה[[לח"י]] הוקמו במשך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]], כתאים מחתרתיים של יהודים שהתנגדו לקו המדיני של הנהגת התנועה הציונית, ופעלו בעיקר בלוחמת [[גרילה]]. בשלהי תקופת המנדט פעלו הארגונים הללו כהתנגדות מזוינת לשלטון הבריטים, ובתקופה זו אף שיתפו פעולה ביניהם לזמן-מה. רוב הזמן פעל ארגון "ההגנה" נגד אצ"ל ולח"י.