הבדלים בין גרסאות בדף "מלחמת סיני"

הוסרו 163 בתים ,  לפני חודשיים
מ
קידוד קישורים
(הסיבה לכשלון הבריטי והצרפתי היה מדיני ברובו)
מ (קידוד קישורים)
ב-29 באוקטובר בלילה קיבלה [[חטיבת קרייתי|חטיבת החי"ר 4]] פקודה לכבוש את מתחם '''[[קוסיימה]]''', ולהיות מוכנה לחבור אל גדוד הצנחנים שבמעבר המיתלה, במקרה שזה יכותר או ששאר חטיבת הצנחנים תתקשה לחבור איתו.
 
כבר בשלב הפתיחה של המלחמה החלו לנבוט הזרעים של חילוקי הדעות בין הקצינים הבכירים שניהלו את המערכה, ובעיקר בין הרמטכ"ל משה דיין לבין מפקד הפיקוד, אסף שמחוני. מלכתחילה היו היחסים ביניהם תקינים, על רקע עברם המשותף ב[[פיקוד הצפון]]. אולם בתחום ה[[טקטיקה|טקטי]] היו ביניהם פערי גישה, שהביאו למחלוקת. בבוקר 30 באוקטובר התבטאה המחלוקת בהוראה שהגיעה מ[[מוצב הפיקוד העליון]] ("מצפ"ה"), לפצל מ[[חטיבה 7]] צוות קרב גדודי כדי לסייע לחטיבת הצנחנים, מתוך הערכה, שהתבררה כשגויה, שחטיבתו של [[אריאל שרון]] (חטיבת הצנחנים) מתקדמת לאט מדי. שמחוני, שהבין כבר אז, עוד בטרם ערך צה"ל קרבות שריון אמיתיים, את חשיבותה של הפעלת כוחות השריון כיחידות מלאות - התנגד לפיצול. מעדויות של קציני המטה ואנשי [[המחלקה להיסטוריה (צה"ל)|ענף היסטוריה]], עולה ששמחוני פעל ב"[[תחום אפור]]", לא הפר את פקודת הרמטכ"ל אך גם לא ביצע אותה כלשונה. הוא פקד על מח"ט 7, [[אורי בן ארי|אורי בן-ארי,]], לנוע עם כל חטיבתו לקוסיימה, כדי לסייע לחטיבה 4 שהתקשתה בכיבוש המתחם, ולהיות מוכנים מיד להמשך התנועה לעבר מתחם '''[[אום כתף|אום-כתף]]'''. הפקודה להפעלת חטיבה 7 הייתה אמנם בניגוד להוראתו המקורית של הרמטכ"ל, אולם שמחוני החליט להפעיל את שיקול דעתו כמפקד הבכיר באזור הקרב, כפי שהבין את סמכותו. הוא הקפיד לדווח למצפ"ה על הכנסת החטיבה למרחב סיני, מתוך כוונה שאם ההוראה עומדת בעינה, תגיע בתגובה הוראת ביטול; הוראה כזו, על פי כל העדויות, לא הגיעה, ונראה שהרמטכ"ל השלים עם השינוי בדיעבד, במיוחד לאור ההתפתחות המוצלחת של המערכה. רב-סרן משה אילן מענף היסטוריה במטכ"ל העיד, ששמחוני פקד להעביר שדר למצפ"ה, האומר שאם יש לפיקוד העליון התנגדות למהלך שיזם מפקד הפיקוד, כי אז שישלח פקודת ביטול. על פי עדותו של אילן, כתשובה לשדר הגיעה הודעה ממצפ"ה, שממנה השתמע אישור בדיעבד למהלך.{{הערה|עמוס כרמל, '''אלוף הניצחון''', עמ' 322 - 327}} גם שנים רבות לאחר המלחמה, נותרה ההאשמה ששמחוני הפר למעשה את הוראת הרמטכ"ל, בכך שהורה להפעיל את חטיבה 7 מוקדם יותר מהמתוכנן. כאשר כתב דיין את ספרו "יומן מערכת סיני", שבו הוא טען זאת, עדיין לא הותרו לפרסום המסמכים הרלוונטיים. רק שנים לאחר מכן, הוכיחו המסמכים ששמחוני הפעיל את חטיבה 7 בתאום עם המטכ"ל.
 
כעבור שנים, במעין הודאה בטעותו במחלוקת עם אסף שמחוני, כתב משה דיין ב"יומן מערכת סיני" את המשפט המפורסם{{הערה|המשפט התקבע בטעות כאילו הוא התייחס לאריאל שרון. אמנם, גם שרון היה ידוע, ואף יותר משמחוני, בעצמאותו המחשבתית, ולעיתים בפרשנותו המיוחדת לפקודות שקיבל; אולם בפועלו במלחמת סיני, לא זכה לשבחים רבים מפי הרמטכ"ל.}}: "עם כל התרעומת שהייתה בלבי על הפרת המשמעת, הרי שמוטב להיאבק בסוסים אבירים כאשר הבעיה היא איך לבולמם - מאשר לדחוק ולהאיץ בשוורים המסרבים לזוז".
}}
ב-5 בנובמבר שיגר ראש ממשלת ברית המועצות, [[ניקולאי בולגנין]], אגרות חריפות לצרפת, בריטניה וישראל. האגרות לצרפת ובריטניה הגדירו את פעולתן כתוקפנות וכללו איום בהתקפה על ידי "מדינות חזקות יותר, שברשותן סוגים שונים של אמצעי השמדה מודרניים... שבמקום לשגר... את כוחות הים או האוויר שלהן, עלולות להפעיל אמצעים אחרים, כגון טילים". באגרת לבן-גוריון גינה בולגנין את "התוקפנות המזוינת" של ישראל וטען כי היא פועלת "כמכשיר בידי הכוחות אימפריאליסטיים חיצוניים בהרפתקה חסרת הגיון, כשהיא מתגרה בכל עמי המזרח... ובכל העמים שוחרי השלום בעולם". הוא האשים את ישראל שהצהרותיה על "אהבת השלום" נועדו "רק להרדים ערנות העמים האחרים, בהכינה התקפה בוגדנית על שכנותיה לפי רצון זר". לגינוי זה נוסף איום על קיומה של ישראל: "ממשלת ישראל משחקת בצורה נפשעת וחסרת אחריות בגורל העולם, בגורל עמה היא. היא זורעת איבה כזאת לישראל בין עמי המזרח, שאינה יכולה לא להשאיר רישומה על עתיד ישראל ומעמידה בסימן שאלה את עצם קיומה של ישראל בתור מדינה". לשם "הבטחת השלום במזרח התיכון, נוקטת הממשלה הסוביטית ברגע זה אמצעים על מנת להפסיק המלחמה ולרסן התוקפים". לצד האיומים הללו, הפיצה ברית המועצות שמועה כי היא מגייסת "מתנדבים" שישרתו בצבא המצרי.{{הערה|[[מיכאל בר-זוהר]], '''בן-גוריון''', כרך ג, פרק ז, עמ' 1271–1272.}}
ארצות הברית הצטרפה לדרישת ברית המועצות מבריטניה, צרפת וישראל לפנות את האזור מכוחותיהן.
 
ב-7 בנובמבר קיבלה מליאת האו"ם החלטה הדורשת מהמדינות הפולשות לסגת מהשטחים שכבשו. באותו היום עוד נשא דוד בן-גוריון נאום דרמטי בכנסת ובו הכרזה על מלכות ישראל השלישית. אולם יום אחד למחרת הורה בלית ברירה לשגריר באו"ם, [[אבא אבן]], להודיע שישראל תיסוג עד מרץ 1957. עם זאת, הודיע בן-גוריון שכל סגירה של מיצרי טיראן תהווה [[עילה למלחמה]] נוספת. בתמורה לנסיגה, התחייבה ארצות הברית לדאוג להבטחת חופש המעבר של ישראל במיצרי טיראן.{{הערה|[[אייל נווה]], נעמי ורד, דוד שחר, '''הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון''', הוצאת רכס פרויקטים חינוכים בע"מ, ירושלים, 2009, עמ' 212}}
 
==לקריאה נוספת==
 
* [[מרדכי בר-און]], '''אתגר ותגרה: הדרך למבצע קדש 1956''', הוצאת המרכז למורשת בן-גוריון, קריית [[שדה בוקר]], 1991.{{הערה|1=ביקורת: {{עיונים בתקומת ישראל|[[מאיר אביזוהר]]|בן-גוריון ודיין: שתי גישות בדרך למבצע אחד|2|books|כרך 2, 1992, עמ' 489-483}}}}
* מרדכי בר-און, '''שערי עזה – מדיניות הביטחון והחוץ של מדינת ישראל, 1957-1955''', הוצאת [[עם עובד]] 1992.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Suez Crisis|שם ויקישיתוף=מלחמת סיני}}
 
* [http://www.knesset.gov.il/lexicon/heb/kadesh.htm מבצע קדש], באתר [[הכנסת]]
* [[המחלקה להיסטוריה (צה"ל)]], מלחמות צה"ל, [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9Dאתרים/%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94ההיסטוריה-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%A6%D7%94%D7%9Cצהל/%D7%93%D7%A4%D7%99דפי-%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%AAמלחמות/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AAמלחמת-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99סיני/ מלחמת סיני - מבצע קדש - הסקירה המלאה], אתר צה"ל
* [http://www.amalnet.k12.il/meida/history2/site_map/bit.htm מבצע קדש], מדינה בצמיחה - ישראל בשנים 1948–1970, באתר עמלנט
* {{PDF}} {{אוניברסיטת חיפה|[[מוטי גולני]]|מלחמת סיני – 1956: היבטים צבאיים ומדיניים|227674|אוניברסיטת חיפה, 1992}} - עבודת דוקטורט
* {{ynet|נדב מן|חזרה למבצע קדש: "שינוי לטובה ביכולת צה"ל"|4152583|25 בנובמבר 2011}}
* {{ynet|נדב מן|בחזרה לקדש: מות האלוף, שבויים ממצרים ומנזר|4155748|2 בדצמבר 2011}}
* הרב אוריאל בנר, [http://www.machonso.org/uploads/images/%D7%91%D7%A0%D7%A8בנר(1).pdf ס"ב שנים ל'מבצע קדש' - היבטים ערכיים], '''[[המעין (כתב עת)|המעין]]''', טבת תשע"ט
* {{בטאון חיל האוויר|2=אור ירוק עם דמדומים|3=155|4=59|5=נובמבר 1986}}
* {{סרטונים}} [http://www.youtube.com/watch?v=LNm0T7VmLyY מבצע סיני], מתוך אתר [[ארכיון שפילברג]] (סרט על הגורמים למלחמה ומהלכיה העיקריים) {{אנגלית}}{{ש}}| [https://youtu.be/OJTdhXnrmWM?t=202 גרסה נוספת נקייה יותר]