על הנסים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RanHuri (שיחה | תרומות)
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 33:
מאידך כמה [[ראשונים]] התנגדו לאמירה משום קביעת התלמוד שבשלוש הברכות האחרונות של [[תפילת העמידה]] אין להזכיר בקשות{{הערה|1=מסכת ברכות ל"ד ע"א. אך ה[[תוספות]] ([[מסכת מגילה]] דף ד' ע"ב) דוחים זאת, שכן כל האיסור של התלמוד הוא על תפילה בלשון יחיד ולא בלשון רבים. ברם גם הם מתנגדים לאמירה שכן תקנת חכמים היא שתוספות ל[[ברכת העבודה]] הן בקשות לעתיד ואילו תוספות ל[[ברכת הודאה]] הן על העבר (ירושלמי ברכות, פרק ד הלכה ג גמרא).}}. בין השוללים אמירת בקשה הם [[ספר העתים]]{{הערה|1=עמוד 252}} בשם [[רב האי גאון]], ר' [[אברהם בן נתן הירחי]] בספר [[המנהיג]]{{הערה|1=מהדורת רפאל חלק א עמוד רמז: "והאומר בסוף 'כשם שעשית עמהם נס כן עשה עמנו ה' אלהינו' לא ייתכן, דהודאה היא ולא בקשה וראיתי בימי חרפי בלוניל העיר הקדושה שהיו מונעין את החזן מלאומרו".}}, [[מהר"ם מרוטנבורג]]{{הערה|1=הובא ב[[אבודרהם]] בסדר תפלות חנוכה}} ו[[הרא"ש]]{{הערה|1=טור אורח חיים סוף סימן תרפ"ב}}.
 
מדברי בעל המנהיג שהוזכר לעיל ניתן להסיק שבעיר [[לוניל]] שב[[פרובנספרובאנס]] בה נולד היה ויכוח אם לכלול אמירה זו או לא. לעומת התנגדותו של בעל המנהיג, חכם אחר שפעל באותו אזור, ר' אהרון הכהן מלוניל, סובר שניתן לנהוג ככל אחת מן השיטות{{הערה|1=ארחות חיים, הלכות חנוכה סעיף כ"ב}}. ב[[אשכנז]] כנראה שהונהג שלא לאומרה בעיקר בשל דעת התוספות ו[[מהר"ם מרוטנבורג]]. ר' דוד [[אבודרהם]] מציין כי בספרד נהגו לומר בקשה זו כדברי רב עמרם גאון ורב [[סעדיה גאון]]. ברם ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|1=סימן תרפ"ב סעיף ג'}} נפסק "אין אומרים כשם שעשית וכו' אלא מסיים ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת. ויש אומרים שאומרים אותו". לפי כללי הפסיקה כאשר מביא השולחן ערוך סברה אחת בסתם (כלומר אינו מציין את האומרים אותה) וסברה שנייה בשם "יש אומרים" דעתו לפסוק להלכה כסברה הראשונה. לפיכך נקבע המנהג בפועל גם אצל קהילות הספרדים כמו אצל האשכנזים שלא לאומרה. לעומת זאת בכל נוסחי התפילה שלא היו תחת השפעת הנוסח הספרדי או האשכנזי גורסים אמירה זו עד היום, כך ב[[נוסח איטליה]], [[תכלאל|נוסח תימן בלדי]] וכן בנוסחים עתיקים שנשתקעו כדוגמת [[נוסח הרומניוטים]] ו[[נוסח פרס]].
 
==נוסח התפילה==