סשה ארגוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 13:
בתקופה בה התגורר עם שותפים ב[[רחוב יהודה הלוי]] בתל אביב הכיר את רעייתו, נוסיה (אסתר), כשבאה אליו לשיעורי פסנתר. נוסיה נולדה ב[[קרקוב]] שב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]], [[ניצולת השואה|שרדה את השואה]] ועלתה ארצה עם אמה בראשית 1945.
 
ב[[מלחמת העצמאות]] הלחין שירים ל[[להקה צבאית|להקת]] ה[[פלמ"ח]] [[הצ'יזבטרון]], בהם "[[הרעות]]" (שיר שהפך לסמל המלחמה), "השחרור" ו"הפלמ"חניק מחפש את המחר". לאחר קום המדינה החל להלחין מוזיקה לתיאטרונים "[[המטאטא]]", "[[לי לה לו]]" ו[[תיאטרון הקאמרי|הקאמרי]], בהצגות כמו "מלכת שבא", "אסתר המלכה", "דוקטור דוליטל", "הנסיכה טורנדוט", "כתר בראש", "[[יתוש בראש]]" "הרפתקה בקרקס" ו"בית-ספר לריקודים", לתסכיתי רדיו ולאחר מכן גם ל[[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]], בהם "[[חבורה שכזאת]]", "[[סיירים (סרט)|סיירים]]" ו"[[הוא הלך בשדות (סרט)|הוא הלך בשדות]]".
 
בשנות החמישים והשישים עבד עם מספר להקות והרכבים: [[להקת הנח"ל]], [[בצל ירוק (להקה)|בצל ירוק]], [[התרנגולים]] ו[[החמציצים]]. הוא הלחין ללהקות הללו את שיריהם של מיטב הפזמונאים והמשוררים של התקופה: [[חיים חפר]] ("[[שיר השכונה]]", "[[השמלה הסגולה]]", "אדוני השופט", "האם אמרו לך פעם", "[[דינה ברזילי]]", "[[הוא לא ידע את שמה]]", "שיר אהבה חיילי"), [[נתן אלתרמן]] ("[[אליפלט (שיר)|אליפלט]]", "שיר ערש", "הבלדה על חמוריקו"), [[ע. הלל]] ("[[יוסי ילד שלי מוצלח]]", "[[ככה סתם]]"), [[עמוס אטינגר]] ("כשאור דולק בחלונך", "חופשה באדום") [[יורם טהרלב]] ("שיר פרידה לקיץ", "את מה שרציתי"), [[חיים גורי]] ("[[פנס בודד]]") ועוד. ב-[[1961]] הלחין את שירי המופע "יוסי-חזקי-יונה" וב-[[1964]] הלחין את שירי ה[[מחזמר]] "[[שלמה המלך ושלמי הסנדלר]]" של נתן אלתרמן, שנחשב עם השנים לאחד המחזות הקלאסים העבריים. בין השירים במחזמר, שהפכו ללהיטי התקופה, היו "[[שיר הסנדלר]]", "שיר המריבה" ו"שיר הפיוס". לאחר מכן המשיך לעבוד עם אלתרמן ועם כוכבי "שלמה המלך", [[אילי גורליצקי]] ו[[יונה עטרי]], במופע "[[שוק המציאות]]" עם שירים כמו "[[קונצרטינה וגיטרה]]".