הבדלים בין גרסאות בדף "הכנסת השתים עשרה"

מ
הסרת קישורים עודפים
מ (←‏חקיקה: ניסוח)
מ (הסרת קישורים עודפים)
|-
| '''חרדים'''
| ש"ס, אגודת ישראל, דגל התורה.
| 13 מושבים
|-
תחילת כהונתה של ממשלת שמיר הייתה עם סיומו הכושל של "[[התרגיל המסריח]]" אשר הביא את הציניות הפוליטית ותחושת המיאוס הציבורית מן ההליך הפוליטי לשיאים חדשים.
 
התנהגותו של [[אברהם שריר]] שהיה אחד מקבוצת חברי כנסת בראשות [[יצחק מודעי]] אשר פרשו מן הליכוד והקימו סיעה נפרדת, ולאחר מכן פרש מן הסיעה, הצטרף ל"ממשלת פרס" ולאחר לחץ ציבורי (שכלל קריאה נרגשת של שמיר "אבראשה שוב הביתה!") שב אל הליכוד, הייתה אך פרשה אחת מבין פרשיות רבות של קניית שלטון עבור תיקים והבטחות כספיות. [[יצחק מודעי]] הקים את "[[המפלגה לקידום הרעיון הציוני]]" (או כדברי מבקריה "הסיעה לקידום הרעיון הציני") וקיבל את משרת [[שר האוצר]], ממנה הודח כאשר הסתכסך עם פרס בשנת [[1986]] בימי [[ממשלת האחדות הלאומית]]. מודעי דרש כי על מנת להבטיח את מינויו לתפקיד תופקד ערבות בנקאית בגובה עשרה מיליון דולר. דרישה זו הייתה דרישה צינית אשר העמידה את המשא ומתן הקואליציוני באור מושחת ומסואב. חברי כנסת נוספים "ערקו" ממפלגותיהם, כגון [[אפרים גור]] מ[[מפלגת העבודה]] אשר עבר אל הליכוד עבור תפקיד סגן שר.
 
פרשיות אלו, שהצטרפו אל נושא הכספים הייחודיים, אל חוסר התיאום בין מרכיבי הממשלה, ואל הסחטנות שליוותה כל הצבעה חשובה, ובכללן הצעות התקציב, הביאו לגל של מחאה ציבורית. הגל החל באופן ספונטני כאשר שני קציני מילואים, אבי קדוש ושחר בן מאיר, החלו בשביתה אל מול משרדי הממשלה במרץ [[1990]], בימי "התרגיל המסריח". עד מהרה התגבשה המחאה לכלל לובי פרלמנטרי שתמך בשינוי [[שיטת הממשל בישראל]]. בינואר [[1992]] הביאו אנשי הלובי, שאת פעילותם ריכז פרופ' [[אוריאל רייכמן]] אשר על אף שלא היה חבר כנסת הייתה השפעתו רבה, לכלל שינוי משמעותי בשיטת הממשל. סוכם כי מעתה ייבחר ראש הממשלה ב"בחירות ישירות" שתתקיימנה לצד הבחירות לכנסת (או כבחירות מיוחדות במקרים מסוימים). הצעת החוק עברה באופן דחוק ביותר, כאשר תמכו בה 57 ח"כים, רובם משורות האופוזיציה, אל מול 56 מתנגדים. את הכף היטתה הצבעתו של חבר הכנסת [[בנימין נתניהו]] אשר הצביע בניגוד לעמדת מפלגתו והביא לקבלת החוק החדש.
 
==שחיתות פלילית ופרשיות אחרות==
[[מפלגת ש"ס|ש"ס]], מרכיב חשוב בקואליציה, הייתה למוקד של [[שחיתות פוליטית|שחיתות]]. ביוני [[1991]] נחשפה פרשת [[יאיר לוי]] ח"כ מש"ס, ובעל תפקיד מפתח ברשת החינוך "אל המעיין" אשר הואשם בשורת פרשיות [[שחיתות פוליטית|שחיתות]], חסינותו הוסרה, והוא הועמד למשפט, ולבסוף נדון למאסר לאחר [[עסקת טיעון]]. באוקטובר [[1991]], בעת הדיון בהסרת חסינותו (אשר הוסרה לבסוף לבקשת ח"כ לוי), מסר [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יוסף חריש]] את פרטי ההאשמות כנגד לוי, שגובשו לכלל 153 אישומים חמורים בעבירות שונות, שעיקרם העברת כספים מן העמותה "אל המעיין" לקרובי משפחתו ומקורבים אחרים.
 
עוד בשנת [[1990]] החלה חקירתו של שר הפנים [[אריה דרעי]] בחשדות לקבלת [[שוחד]] (אישום שכונה "התיק האישי") ולהעברות כספים לא תקינות לגורמים המקורבים לש"ס (שכונו "התיק הציבורי"). דרעי ניצל את [[זכות השתיקה]] וסירב בתחילה לשתף פעולה עם חוקריו, דבר שגרם לחלקים ניכרים מן הציבור להניח כי יש דברים בגו, עוד בטרם החל משפטו.
== מדיניות מדינית- ביטחונית ==
=== בימי ממשלת האחדות ===
בימי ממשלת האחדות הלאומית, נוצר מצב מסובך מאוד. הליכוד, שזכה בבחירות ברוב דחוק, רצה להקפיא את ההליך המדיני, בעוד שהמערך רצה לקדמו. המפד"ל ואגו"י נטו לצידו של הליכוד, בעוד שש"ס הפגינה קו מדיני דומה לזה של המערך. הממשלה אומנם הכריזה על תהליך של בחירות דמוקרטיות לתושבי [[הגדה המערבית ורצועת עזה]], שבהן ייבחרו נציגים לשיחות עם ישראל. הבחירות, לא נערכו, והפרטנר הפלסטיני היחידי שהתיישב לשיח עם ישראל בכל השנים, היה אותו אחד שהשיח איתו נאסר בחוק אותם הימים- '''אש"ף'''.
 
=== בימי ממשלת הימין ===
 
[[קטגוריה:הכנסת השתים עשרה|*]]
[[קטגוריה:כנסות|12]]