אורי מילשטיין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←משפחתו: הרחבה |
עריכה. אחותו כבר מוזכרת באופן מאוזן, סקריפט החלפות (,) |
||
שורה 3:
| תמונה = [[קובץ:Uri Milstein c. 2000.jpg|250px|אורי מילשטיין, 2000 לערך]]
| כיתוב = מילשטיין, 2000 לערך
| תאריך לידה עברי =
| מקום לידה = [[מטולה]]
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פטירה =
| כינוי =
| השתייכות = {{דגל|צה"ל||+}}
| תקופת שירות = [[1958]]-[[1990]]
| דרגה = [[קצין מקצועי אקדמאי]]
| תפקידים צבאיים = * מפקד כיתה ב[[
* [[היסטוריון צבאי]] של [[חטיבת הצנחנים]]
* היסטוריון צבאי ב[[חיל האוויר הישראלי]]
| מלחמות וקרבות = {{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}
| תפקידים אזרחיים = [[דוקטור]] ל[[מדעי המדינה]]
| הנצחה =
| תאריך לידה = [[29 בפברואר]] [[1940]]
| תאריך פטירה =
}}
ד"ר '''אורי מילשטיין''' (נולד ב-[[29 בפברואר]] [[1940]]) הוא [[היסטוריון]] ותאורטיקן צבאי [[ישראלי]] שפיתח את הפילוסופיה של השרידות והעוסק בעיקר בהיסטוריה של [[מלחמות ישראל]].
פרסם [[ספר]]ים
ב-1991 פרסם בעברית ובאנגלית את הספר "'''תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות"'''.
שורה 34 ⟵ 33:
===ראשית חייו===
[[קובץ:Uri Milstein c. 1957.jpg|שמאל|200px|ממוזער|אורי מילשטיין בצעירותו, 1957 לערך (צילום: [[אפרים ארדה|סטודיו ארדה]])]]
מילשטיין נולד לשרה (אחיינית של [[רחל המשוררת]]) ואברהם ב[[מטולה]]. הוריו
על פי תיאורו בספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] "על מה חלמנו" ([[2006]]), החל לחקור את מלחמות ישראל באופן ביקורתי
===שירותו הצבאי===
שורה 42 ⟵ 41:
===דרכו האקדמית===
לאחר שחרורו משירות חובה בצה"ל בשנת [[1960]] למד ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] [[כלכלה]], [[פילוסופיה]] ו[[מדע המדינה]]. עבודת ה[[דוקטורט]] שלו הייתה על הטיעון הדתי בתהליך [[החקיקה בישראל]]. בזמן הלימודים ולאחר סיומם הקדיש את רוב זמנו לפיתוח פילוסופיה צבאית ולחקר [[מלחמות ישראל]]. תפקידיו בשירות החובה ובמילואים איפשרו לו לעיין במסמכים סודיים ולראיין אנשי צבא רבים. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פרסם את מחקרו הראשון, "'''מלחמות הצנחנים'''", ובתחילת [[1973]] פרסם [[היסטוריה צבאית]] של היישוב והמדינה "'''בדם ואש יהודה'''". עם התמשכות מחקריו, ובעיקר אחרי מלחמת יום הכיפורים, החל לחשוף ליקויים בסיסיים במבנה צה"ל ובתפקודו.
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] לימד [[היסטוריה צבאית]] ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|מכללה לפיקוד ולמטה]] (פו"ם) וב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. תקופה מסוימת לימד מילשטיין בשלוחת [[אוניברסיטת לטביה]] בישראל. בין השנים 2007-2000 הוא לימד ב[[מכללת צפת]]. אחר כך לימד ב[[המרכז האוניברסיטאי אריאל|מרכז האוניברסיטאי אריאל]]{{הערה|1=[http://archive.is/IzHo4 עמוד הכנס "אינטלקטואליזם וטרור"], בו מופיע כמרצה מהמרכז האוניברסיטאי אריאל.}}. שימש כמרצה אורח במוסדות כגון [[המכללה למדינאות]] ו[[מרכז מורשת מנחם בגין]].
שורה 57 ⟵ 56:
לטענתו, רוב ההיסטוריה הרשמית של מלחמות ישראל מורכבת מ[[מיתוס]]ים יותר מאשר מ[[עובדה|עובדות]], ונועדה בעיקר להאדיר את שמם של המפקדים ושל נותני חסותם הפוליטיים ולחפות על ליקויים. מטעם זה צה"ל אינו מסוגל להפיק לקחים, שהרי בשביל להפיק לקחים יש לחשוף ליקויים ולהבין את גורמיהם. בספרו, "'''עלילת דם בדיר יאסין - הספר השחור'''", הוא טוען שהאירוע המכונן של היווצרות התודעה הלאומית הפלסטינית והשיח הישראלי אל מול הכזב הפלסטיני, [[פרשת דיר יאסין]], אינו אלא מיתוס שנוצר על ידי השמאל ב[[היישוב|יישוב]] במטרה להציג את האצ"ל וה[[לח"י]] כחיות אדם, ובכך ליצור [[דעת קהל]] שתמנע את שילובו של ה[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] בצה"ל כיחידה עצמאית, ואת כניסתו של מפקד האצ"ל [[מנחם בגין]] ל[[ממשלת ישראל הראשונה|ממשלתו הראשונה]] של [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]]. כשנכשלה תוכנית א' ויוקרתו של האצ"ל בירושלים ובשאר חלקי הארץ הלכה וגברה בקרב האזרחים עקב הצלחות יחסיות של האצ"ל אל מול כישלונות [[ההגנה]], נהגתה ובוצעה תוכנית ב', היא פרשת [[אלטלנה]]. משנתחוור לבן-גוריון שהעלילה משרתת את ה[[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] הישראלית, במיוחד אל מול [[ערביי ישראל]], המשיך ודבק בה עד מותו למרות שידע היטב שהיא מבית מדרשו.
לתפיסתו של מילשטיין בפרשנותו לציונות האסטרטגית של ז'בוטינסקי, מדינת ישראל צריכה להקים גוף מחקרי אינטלקטואלי לפיתוח תורת הביטחון, שירכז את טובי המוחות מכלל החברה הישראלית,
===עקרון השרידות===
מילשטיין פיתח תאוריה פילוסופית שלפיה "עקרון השרידות" הוא אבן יסוד ב[[התנהגות]] ה[[אדם]].
ה[[מניע]] לכל מופע, לא רק בחיי האדם אלא בכל המצוי ב[[היקום|יקום]], הוא [[סיבית]] [[מידע]] (Bit) המכילה פקודה לנטרול איומים. היקום כולו מורכב ממאיימים וממאוימים. ההבדל בין הבלתי אורגני לאורגני ובין החד-תאי לאדם, הוא באורך שרשרת סיביות המידע המכילות מלבד הפקודה לנטרל איומים גם אסטרטגיות וטקטיקות, [[אלגוריתם|אלגוריתמים]] כיצד לעשות זאת. במופעים הפשוטים ביותר, הבלתי אורגניים, פועל אלגוריתם זה באמצעות [[חוקי התנועה של ניוטון|החוק הראשון של התנועה]] של [[אייזק ניוטון|ניוטון]], הוא חוק ה[[אינרציה]]. אצל בני אדם הוא פועל באמצעות ניסוח מטרות (אסטרטגיות) ודרכים להשגתן (טקטיקות).{{מקור}}
בספר "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות" קובע מילשטיין שעקרון השרידות האנושי טוען כי כל הגופים האנושיים שואפים לשרוד, וכי מדובר בדחף שגדול מכל הדחפים האחרים, ונוכח בכל הדחפים האחרים כמרכיב בסיסי. זהו ניסיון נואש להתגבר על הקץ הוודאי או לפחות לדחותו הנובע מהפחד הקמאי מפני המוות. ולכן הביטחון הוא היסוד האונטולוגי של היש באשר הוא. כל גוף אנושי משקיע אנרגיית שרידות כדי להתמיד את קיומו, בנטרול הנטייה הטבעית ל[[אנטרופיה]]. המשימה העיקרית של בני האדם, היא צבירת אנרגיה שרידותית, וכל גוף אנושי חותר לצבור כמה שיותר ממנה לימי סגריר. באנרגיית השרידות נכללים אמצעים שבני אדם משתמשים בהם כדי לשרוד כמו [[אינטליגנציה]], [[טריטוריה]], [[רכוש]], מוטיבציה ומאמצים פיזיים. כך שבני אדם עסוקים בעיקר בצבירת אנרגיה שרידותית, שהיא גם בין היתר המניע העיקרי שעומד מאחרי כל הפעילות הכלכלית וצבירת הון קפיטליסטית. לעיתים ניסיון יתר לצבירת אנרגיה הישרדותית עלול לסכן את קיומו של הגוף הצובר או להפחית את כושר השרידות שלו, כמו התעצמות הצבא הסובייטי לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], או התעצמות צה"ל לאחר [[מלחמת ששת הימים]], או התעצמותו של הצבא העיראקי ופלישתו ל[[כווית]].
שורה 70 ⟵ 69:
האינטליגנציה שהיא יכולתו הייחודית של ה[[הומו סאפיינס]] ללמוד כיצד לשפר את יכולות השרידות שלו, התפתחה בתהליך [[אבולוציה של האדם|אבולוציוני]] בשל ערכה השרידותי הגבוה. ככל שהאדם ישקיע באינטליגנציה כך ירבו סיכויו לשרוד. תנאי הכרחי להעצמת האינטליגנציה היא תקשורת ברמה גבוהה. וחיים חברתיים סדירים ושוויוניים הם תנאי הכרחי לקיום תקשורת מילולית אינטליגנטית, ולכן ישות מדינית השומרת על רצף של חיים חברתיים ופועלת בכוח כנגד אויביה, היא תנאי הכרחי לקיומם של יצורים אינטליגנטיים. ושלטון [[דמוקרטיה|דמוקרטי]] היא צורת שלטון מיטבית מבחינה אינטליגנטית, כיוון שיש בה תקשורת מילולית אינטליגנטית בין המחליטים, המבצעים והמושפעים מהם, ואין בה אנשים חסיני ביקורת.
את פעולות המדינה קובעים המנהיגים השואפים לשרוד באושר, ומרגישים מאוימים כאשר נשקפת סכנה לשרידותם הפוליטית. כיוון שהם דואגים לשרידותם, לעיתים נוצרת סתירה בין הדאגה לעצמם ולשכבה שממנה באו לבין השרידות של כלל האזרחים. למדינה יש אינטרס שרידותי לטפח בתושביה תחושה של תלות הדדית ולכן היא מטפחת את מוסדות המשפחה, הדת והרגש הלאומי. במושג ריבונות מדינית נכללת היכולות הלגיטימית הבלתי מוגבלת של המדינה לכפות את רצונה על כלל האזרחים, ולכן מקבלי ההחלטות מכוונים את החוקים, התרבות, הערכים החברתיים והאידאולוגיות כך שיתאימו לרצונם לשמר את יכולת הכפייה הלגיטימית והבלתי מוגבלת שלהם.
כדי לשמור על שרידותם הקימו המדינות מערכות ביטחון שמרכיביהן העיקריים הם משטרה, צבא וגופים חשאיים. מערכת הביטחון היא אנרגיית השרידות העיקרית של מערכות פוליטיות. למערכות הביטחון אופי כפול, הם נועדו להבטיח את קיום המדינה, אבל יש להם אינטרס להבטיח את קיומם שלהם, דבר שלעיתים עלול להוות איום על שרידותה של המדינה כמו במקרה של הצבא הסובייטי. כל מלחמה היא אלימות מאורגנת של בני אדם שנועדה לאיים או להגן על מערכת פוליטית. כל מלחמה, פנימית וחיצונית היא למען או נגד סדר חדש. מערכות צבאיות מכיוון שהם מערכות היררכיות סגורות ובלתי דמוקרטיות, רמת התקשורת האינטליגנטית בהן נמוכה, וקשה להגיע בהן לחקר
מילשטיין פרסם תאוריה זו בספרים ב[[הוצאה עצמית]] והיא לא זכתה להתייחסויות בשיח הפילוסופי האקדמי.
שורה 81 ⟵ 80:
בספר "'''עלילת דם בדיר-יאסין - הספר השחור'''" טוען מילשטיין שלא היה [[טבח]] ב[[פרשת דיר יאסין|דיר יאסין]]. את טענתו גיבה מילשטיין בעדויות ומסמכים{{הערה|{{ערוץ7||ספר חדש: הפרכת עלילת טבח בדיר יאסין|160902|26 במרץ 2007}}}}.
בספרו הוא מביא את הטענות הבאות:{{הערה|{{ערוץ7||פרס לפורך עלילת ה"טבח" בדיר יאסין|201613|23 בנובמבר 2007}}}}
[[פיגוע]]ים יצאו מהכפר דיר-יאסין. הכפר שימש כבסיס ליחידות חצי סדירות שפעלו נגד ירושלים העברית. לכן לא היה הבדל בין דיר-יאסין לבין כפרים אחרים שהותקפו ונחרבו בערך באותו זמן ותושביהם גורשו על ידי ארגון "ההגנה" וצה"ל בגזרת ירושלים, כמו, [[הקסטל]], [[קולוניה]], [[סאריס]] ו[[בית מחסיר]]. לכן אין יסוד לטענה כי תושבי דיר-יאסין לא פעלו נגד ה[[יהודים]] ולא סיכנו אותם בשום צורה שהיא. לפיכך, הייתה ליהודים עילה לתקוף את הכפר ולגרש ממנו את תושביו.
שורה 96 ⟵ 95:
אחיו [[רם מואב]] היה [[פרופסור]] ל[[גנטיקה]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ואחותו [[רחל מילשטיין]] היא פרופסור ל[[אמנות אסלאמית]] באוניברסיטה העברית. אחיינו [[עומר מואב]] הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית.
נשוי לשחקנית [[שפרה מילשטיין]] (לבית בן דוד). להם שתי בנות, בהן דלית, במאית שהקימה ומנהלת את "[[תיאטרון נוצר]]" בבת ים.
שורה 110 ⟵ 107:
*"קדמון וחבורתו", 1974, הוצאת [[עם עובד]], על [[יוסף ברפל]], [[המוסד לעליה ב']] וצי"ם
*"ראיון מעולם האמת", 1980, הוצאת [[ספרית הפועלים]], על [[עוזי פיינרמן]] ו[[תנועת המושבים]]
*"ההיסטוריה של הצנחנים כרכים א-ד", 1985-1987, הוצאת "[[רמדור|שלגי]]". כרך א - יחידה 101; כרך ב - קרב המיתלה; כרך ג - איחוד ירושלים; כרך ד - אביב נעורים.
*"ההיסטוריה של מלחמת העצמאות כרכים א-ד", 1989-1991, הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר|זמורה ביתן]]. ארבעת הכרכים תורגמו לאנגלית והתפרסמו בהוצאת University Press of America 2000-1996
*"תככים בבזל - רומן ציוני", 1990, הוצאת [[ירון גולן]]
*"פרוץ המלחמה", 1992, [[הוצאת ירון גולן]], (כרך ראשון על מלחמת יום הכיפורים)
*"הצליחה שלא הייתה", 1992, הוצאת ירון גולן, (כרך שני על מלחמת יום הכיפורים)
*"קריסה ולקחה", 1993, הוצאת מכון שרידות וידיעות אחרונות, (כרך שלישי על מלחמת יום הכיפורים)
*"שירי רחל
*"סיירת שקד", 1994, [[הוצאת ידיעות אחרונות]] (יחד עם דב דורון)
*"קץ החיים" הוצאת שרידות 1994 (עם אריה טפר-עמית)
*"[[תיק רבין: איך תפח המיתוס"]], 1995, הוצאת מכון שרידות, התפרסם באנגלית ב[[הוצאת גפן]] ב-1999
*"שירי רחל סוד קסמם" (ביוגרפיה וכן כל השירים לרבות טיוטות ושירים היתוליים), מהדורה שישית מורחבת, 1997, הוצאת שרידות
*"קריסה ולקחה - מהדורה מורחבת", 1999, הוצאת מכון שרידות
שורה 133 ⟵ 130:
*"הופקרו למוות - על הפוליטיקה של מח"ט 'גבעתי' בתש"ח", שרידות, המדרשה הלאומית ומנדלי מוכר ספרים, 2013
* ספרו על הביוגרפיה הצבאית של [[אהוד ברק]] התפרסם ב-15 פרקים ב-NFC ב-2013.
*"גלגל המנוף של ההיסטוריה - התגבשות הציונות האסטרטגית שלז'בוטינסקי",
*"ניצחון בסבירות נמוכה - אמיתות על מלחמת יום הכיפורים", הוצאת
*"מלחמת העצמאות כרכים א-ה"
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.uri-milstein.com/ האתר של ד"ר אורי מילשטיין]
* {{הספרייה הלאומית|אורי, מילשטיין}}
'''ראיונות''':
* אייל לוי, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GGLKG ההיסטוריון ד"ר אורי מילשטיין לא מאמין לרגע לבני גנץ], באתר [[מעריב השבוע]], 19 באוקטובר 2014
* [[ורדה רזיאל ז'קונט]], [http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GIHIEG&c41t4nzVQ=EH רבין גיבור או המלך ערום? - אורי מילשטיין מצליח להרגיז את כל העולם],
* {{הארץ|עופר אדרת|ההיסטוריון אורי מילשטיין הוקע אחרי רצח רבין. כיום הוא חוזר לאט לקונצנזוס|1.6609941|1 בנובמבר 2018}}
| |||