ביקוע גרעיני – הבדלי גרסאות

במהלך [[1937]] חזרו על ניסוי זה המדענים ה[[גרמניה|גרמניים]] [[אוטו האן]] ו[[פריץ שטרסמן]]. הם גילו ופרסמו, שבעת הפגזה של אורניום על ידי נייטרונים נוצר בו איזוטופ רדיואקטיבי של היסוד [[בריום]]. מכאן הסיקה מנחתם הגולה [[ליזה מייטנר]], יחד עם אחיינה [[אוטו פריש]], שחדירת הנייטרון הנוסף לגרעין איזוטופ האורניום מערערת את יציבותו, עד שהוא מתפלג למספר גרעינים קטנים יותר. פריש [[תחדיש|טבע את המונח]] ''fission process'' ("תהליך ביקוע") בהשראת המונח ''Binary fission'' (בעברית [[פליגה]]) המתאר התחלקות [[תא]]ים [[פרוקריוטיים]].

 

 

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] נערכו מחקרים רבי־היקף על הביקוע הגרעיני, הן לצורך יצירת תגובת שרשרת מבוקרת (שעליה פועל [[כור גרעיני]]) והן לצורך יצירת תגובת שרשרת לא מבוקרת (שעליה מבוססת [[פצצת אטום]]). מחקרים אלה נודעו בשם הכולל '''[[פרויקט מנהטן]]''', והם אכן השיגו את מטרותיהם: ב־[[1942]] הופעל הכור הגרעיני הראשון בתולדות האנושות, וב־[[16 ביולי]] [[1945]] פוצצה פצצת האטום הראשונה בהיסטוריה, במסגרת "[[ניסוי טריניטי]]". פחות מחודש לאחר מכן, ב־[[6 באוגוסט]] 1945, נעשה בפעם הראשונה שימוש בפצצת אטום לצרכים מלחמתיים, כשהפצצה שכונתה "[[ילד קטן]]" הוטלה על העיר [[הירושימה]] ב[[יפן]].