מולך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ replaced: יש לציין ← יצוין |
הסרת כפילות, הפרדת שני המשמעית, עריכה כללית |
||
שורה 14:
| ספרות הלכתית נוספת =
}}
'''מֹלֶךְ''' הוא מונח המופיע במקרא בהקשר לפולחן אלילי בשני הקשרים שונים. האחד, פולחן כלשהו הכרוך ב"העברת הבנים באש". על פי הפירוש המקובל, הכוונה
}}.
==עבודת המולך בקרב בני ישראל==
[[קובץ:Molok.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סקיצה של המולך]]
המולך מוזכר כמה פעמים ב[[מקרא]]. ב[[ספר ויקרא]] קיים איסור מפורש על עבודתו, המנוסח באריכות יתרה (ויקרא כ, ב'-ו'; יח, כ"א). בפסוקים אלו מוזכר כמה פעמים האיסור על הקרבת [[קורבן אדם]]. ב[[ספר דברים]] מוכפל האיסור {{הדגשה|לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ|דברים יח, י'}}. האיסור מוזכר במילים מאפיינות "לתת/להעביר מזרעו למולך". ייתכן שהדגש המיוחד במקרא על [[עבודת אלילים]] זו מוסבר בפירוש בפסוק בדברים, כי זביחת הבנים בפרט הוא דבר שמתועב ושנוא לפני ה'.{{הערה|1={{הדגשה|לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי כָל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם, כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם|[[s:דברים יב לא|דברים יב ל"א]].}}}} ב[[תנ"ך]] מוזכר שנעבד בין היתר גם ב[[גיא בן הינום]] ב[[ירושלים]] ב"במות התופת", ביחד עם ה[[בעל (אל)|בעל]] {{הדגשה|וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי|[[s:ירמיהו ז לא|ירמיהו ז לא]]}}. מקור השם "תופת" לדעת [[פרשנות המקרא|פרשני המקרא]] היה בכך שכהני המולך היו מקישים בתופים כדי להחריש את זעקותיו של הבן הנשרף.{{הערה|1=רש"י ורד"ק לספר מלכים ב' כג י'}}
על [[אחז]]{{הערה|1=מלכים ב' טז, ג'; וכן בספר דברי הימים ב', כח, ג'}} ועל [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]{{הערה|1=מלכים ב', כא, ו'; וכן בספר דברי הימים ב', לג, ו'}} [[מלך יהודה|מלכי יהודה]] כתוב בתנ"ך שהעבירו את בניהם באש. על פי פרשנים שונים כ[[המצודות|מצודות]] (שם) ה[[רמב"ן]]{{הערה|1=רמב"ן, ויקרא יח, כ"א.}} וה[[מלבי"ם]] מדובר בעבודת המולך, בשל הטכניקה והדמיון המילולי, אף שהיא אינה מוזכרת בפירוש בשמה. על [[יאשיהו]] המלך סופר כי השבית פולחן זה מגיא בן הינום, {{הדגשה|וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ|[[s:מלכים ב כג י|מלכים ב', כ"ג י']]}}.
}}.
==אופן עבודת המולך==
[[קובץ:Molech babylon.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גליל [[בבל]]י שבו מוצגת [[קורבן|הקרבת]] ילד]]
===האם הייתה הקרבת אדם?===
פרשני המקרא נחלקו בשאלה האם הבנים רק הועברו באש, מבלי שקרה להם כל דבר רע, או שמא הם נשרפו חיים במדורות הפולחן. הקושי טמון בתיאורי המקרא: האם האב רק {{ציטוטון|הֶעֱבִיר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ}}, או שמא {{ציטוטון|
לעומת דעות אלו, [[רש"י]]{{הערה|1=[[רש"י]] במסכת סנהדרין דף סד עמוד ב.}} וה[[רמב"ם]], בהסתמכו על הפסוק "לא יימצא בך, '''מעביר''' בנו ובתו באש", סובר כי הבן היה רק מועבר מעל להבות המדורה, אך לא נשרף למוות.{{הערה|1=משנה תורה, הלכות עבודת כוכבים ו' ג'}} עוד כותב בהקשר לזה הרמב"ם (מורה נבוכים), כי כהני המולך היו מאיימים על מי שלא יעבוד באופן הזה את המולך כי בניו ימותו, ולכן התורה הזהירה באזהרה נגדית שמי שיעבוד למולך יוכרת זרעו.
בניגוד לפולחנים אחרים שבהם הקרבת הבן הייתה נהוגה רק במקרה קיצוני מאוד, כמו אויב שצר על העיר וסכנת אבדון, נראה כי בפולחן המולך, הקרבת הבן הייתה חלק מהתהליך השגרתי של פולחנו, שבו נקרא העובד המסור של האליל, לתת את בנו כקורבן לאל, באקט של התמסרות. פולחנו המזעזע עורר את זעמו של הנביא ירמיהו, אשר ניבא עקב כך נבואת חורבן על ירושלים, שהרשתה לדבר כזה להתרחש בה (ירמיהו פרק י"ט).
===צורת הפולחן===
שורה 48 ⟵ 45:
על פי מדרש [[ילקוט שמעוני]]{{הערה|1=ילקוט שמעוני ירמיהו רמז רע"ז}} כלל מבנה במות התופת שבע מחיצות סורגים, שביניהן פסלו של האליל, שהיה חלול ומוסק מבפנים באש. לפסל היו פני עגל, וידיו היו פשוטות לקבלת הקרבנות. לבמה היו שבעה תחומים אחד לפנים מהשני, להקרבת קרבנות העבודה הזרה. הראשון – להקרבת [[עופות]]; השני – להקרבת צאן; השלישי – להקרבת [[שה]]; הרביעי – להקרבת עגל; החמישי – להקרבת [[פר]]; השישי – להקרבת [[פרה|שור]]; השביעי – להקרבת קרבנות אדם. לפני שהאב היה מכניס את בנו לתחום השביעי הפנימי מכולם, הוא היה מנשקו, ולאחר מכן המולך (האדם שעבד בעבודה הזו) היה נותן את הבן על כפות ידיו המלובנות של המולך ושורפו באש. עוד על פי ילקוט שמעוני נקרא גיא 'בן הינום' בשמו, מפני שקולו של התינוק המוקרב היה 'נוהם מכח האש', בזמן שהיו מתופפים בתופים (גי התופת) כדי להחריש את קולו, או לפי פירוש נוסף מפני שהנאספים היה נוהמים ואומרים לאב המקריב "ינהם לך, יערב לך".
עדות לפולחן המולך נתגלתה במושבה הכנענית [[קרתגו]] שבאפריקה הצפונית, שם גילו הארכאולוגים אלפי כערות חרס בהם עצמות ילדים חרוכות.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=Fs1Nf6z_5Sg]}}▼
==אלוהי בני עמון==
על פי המתואר בתנ"ך, שמו של ה[[אל]] ה[[עמון|עמוני]] היה מֹלֶךְ או מִלְכֹּם, ויש הסבורים שעבודתו העיקרית של מולך היתה באמצעות פולחן המולך. על [[שלמה המלך]] בערוב ימיו נאמר: {{ציטוטון|אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן|{{תנ"ך|מלכים א|יא|ז}}}}, אך לא ידוע אם התקיים מצידו מעשה "מעביר בנו ובתו באש".
גם לאחר מלחמת [[דוד]] ב[[חנון בן נחש]] מלך עמון נאמר {{ציטוטון|וַיִּקַּח אֶת עֲטֶרֶת מַלְכָּם מֵעַל רֹאשׁוֹ|{{תנ"ך|שמואל ב|יב|ל|קצר=כן}}}}, ולדעת אחדים מהמפרשים אין הכוונה לעטרתו של חנון אלא לעטרת שהיתה שייכת לאל העמוני מלכם.{{הערה|רש"י ורד"ק שם, רש"י עבודה זרה מד. ד"ה עטרת.}}
▲עדות לפולחן המולך נתגלתה במושבה הכנענית [[קרתגו]] שבאפריקה הצפונית, שם גילו הארכאולוגים אלפי כערות חרס בהם עצמות ילדים חרוכות.[https://www.youtube.com/watch?v=Fs1Nf6z_5Sg]
==ביטויים==
| |||