אברהם מנסנו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==ביוגרפיה==
נולד בשנת ת"פ לערך{{הערה|משוער, ע"פ שנת נישואי אביו רבי יהונתן ב-תע"ח, ושנת נישואי אחיו הגדול רבי עמנואל ב-תצ"ב. רישום החתונות נמצא בפנקס פאס, כת"י ספריית חב"ד.}}, לאביו רבי [[יהונתן מנסנו]], בן למשפחת חכמים ועשירים בפאס. למד בישיבת רבי [[שמואל אלבז]], ואצל רבי [[חיים בן עטר]] - כששהה בפאס בשנת תצ"ז {{הערה|רחב"ע היה מכנהו 'תפוח', כי מנסנו בספרדית הוא תפוח.}}.
זכה לשני שולחנות, ונחשב לעשיר, בעיקר עקב ירושה מאבותיו{{הערה|בכתובת אחיו ר' עמנואל, שבפנקס פאס כת"י חב"ד, מצויין כי בנדוניה 'כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות'.}}. בשנת תקט"ו ערערו עליו מבני קהלו על שאינו נותן מסים, וחכמי העיר נקראו להעיד שעיסוקו בכל היום בתורה בלבד, על מנת לפטור אותו ממסים כדין תלמיד חכם. להלן חלק מדבריהם:
שורה 13:
ולא זו בלבד אלא שהוא מהנה ת"ח מנכסיו וחסד לאברהם כל ימיו במתן בסתר |מקור=מלכי רבנן ערך אברהם מנסנו}}
מכונה ב[[יחס הכתובות]] שביד זרעו: ''''החכם השלם והכולל, חן ערכו ושבחיו מי ימלל, ענוותן כהלל, נחל נובע מקור חכמה ומוציא לאור כל תעלומה, פלפלא חריפא, טינרא תקיפא, ולכל בני ישראל היה אור''''{{הערה|בכתובה אחרת נוסף: 'לא פסיק פומיה מגירסיה'. ועוד בכתובה אחרת: 'מעיין המתגבר'.}}.
הוא ואחיו רבי עמנואל חידשו את בית הכנסת של זקנם רבי עמנואל הזקן, שנחרב ברעב של שנת [[תצ"ח]]. בבית כנסת זה היו י"ז ספרי תורה{{הערה|תורת יקותיאל עמ' קעו.}}. עיקר ניהולו היה בידי אחיו הגדול רבי עמנואל, אותו ירש אחיו הקטן רבי חיים.
אחר פטירת אחיו רבי עמנואל, בין השנים תקכ"ז – תק"נ, ניטשה מחלוקת עזה בין אחיינו ר' אליהו, לאחיו הקטן ר' חיים, סביב בית הכנסת ונכסים רבים נוספים. הדיון עלה על שולחנם של כל בתי הדין במרוקו, ונזכר רבות בשו"ת של חכמי התקופה. באחד המקורות נזכרת עדות גיסו ומחותנו רבי מתתיה סירירו, כי רבי שמואל אלבאז הרשה בעיקר את רבי עמנואל לבנות את בית הכנסת, והיה רבי אברהם 'מתרעם על כך'.
שורה 25:
בחיבוריו נשקפים ידיעותיו הרבות בכל תחומי התורה, לרבות קבלה וכתבי האר"י. ספריו מעוטרים בהקדמות ומבואות, מליצות ושירים, בראשם ובסופם. חיבוריו סובבים בעיקר סביב התנ"ך, מועדי ישראל, ואגדות חז"ל. בפירושיו, נוטה להניח קודם כמה יסודות, ועל פיהם לבאר עניינים שלמים באריכות.
הותיר אחריו יבול עצום בהיקפו וכמותו, עד שכתב עליו הרב [[יוסף בן נאיים]]:
{{ציטוט|תוכן=והניח אחריו הרבה חיבורים אשר יתמה האדם ויתפלא, שאפילו אם היו מאתים שנה אי אפשר לגומרם גם בהעתקה, ורוב חיבוריו הנם תחת ידי מסודרים ומועתקים על נכון כדפוס ממש, וכולם עשה להם הקדמות בלשון צח ויש מהם שנתיישן כתב שלהם עד שנמחקו האותיות| מקור=מלכי רבנן
כל ספריו נותרו בכתבי יד, ולא באו עד עתה בדפוס. קטעים בודדים מתורתו נדפסו בירחונים [[אור המערב]] (גליון כ"ב, אדר תשע"ט),
נפטר
==חיבוריו==
שורה 73:
==משפחתו==
אחיו הגדול הוא רבי [[עמנואל מנסנו|'''עמנואל''']] שהיה חכם וסופר בית הדין, ואחיו הקטן היה החכם רבי [[חיים מנסנו|'''חיים''']]. שלשת האחים הללו, הם אבות משפחת מנסנו שהוציאה מקרבה לערך כ-20 חכמים במאה ה-17 וה-18 ובתחילת המאה ה-19. אחותם '''לונה''' היתה אשת רבי [[מתתיה סירירו]], אב"ד פאס, בן בתו של רבי [[יעקב אבן צור]].
בניו הם החכמים רבי '''שמואל''', ורבי '''יעקב'''. בתו '''ריינה''' נישאת לרבי [[חיים דוד סירירו]] אב"ד פאס, אחד משבעת בניו הדיינים של רבי [[מתתיה סירירו]]. בתו '''חפציבה''', נישאת לעזוז בן אברהם מאמאן, בשנת תקמ"ז{{הערה|מקורות לערך: ספר מלכי רבנן [ירושלים תרצ"א] ערך אברהם מאנסאנו [ועוד], פאס וחכמיה עמודים 306-308, תורת יקותיאל [אהבת שלום תשע"א] קמט-קפ, ירחון אור המערב גליון כ"ב אדר תשע"ט מאמר מאת הרב נתנאל אביטל}}.
| |||