מנואיל שכטמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
||
שורה 24:
בשנת [[1934]] נאלץ שכטמן לעבור ל[[מוסקבה]], שם עבד במסגרת של קבוצה שעסקה בעיצוב תהלוכות חגיגיות וקישוט פארקים.
בשנת [[1938]] הוא ערך נסיעת היכרות ל[[קולחוז]]ים ב[[חצי האי קרים|קרים]] ([[אוקראינה]]), שם ביצע שורת סקיצות גרפיות וצייר סדרת תמונות ("הקולחוז היהודי בקרים", [[1938]], המוזיאון לאמנות האוקראינית בקייב, "המהגרים בהמתנה", אוסף [[מרק שכטמן]], באר
בשנת [[1939]] עיצב שכטמן עבור התיאטרון היהודי הממלכתי תפאורה להצגה "[[הרשלה|הרשל'ה מאוסטרופולי]]" על-פי מחזה מאת מ. הרשנזון (הבמאי – [[בנימין זוסקין]]). ביסודן של הגישה הפדגוגית והקונספציה האמנותית של שכטמן עמד הרעיון ליצור צורה אמנותית לאומית מודרנית המבוססת על ראייה חדשה של אמנות [[הרנסאנס]] המוקדמת האיטלקית והביזאנטית והאמנות האוקראינית העממית מהמאות ה-18-16 כהמשכה הטבעי.
רגישותו של מורו, מ. בויצ'וק, לבעיות של לאומיות, שמצאה את ביטויה באמנות, וכן משיכתו הטבעית לפלסטיקת המזרח העתיק עוררו אצל שכטמן הזדהות עם שייכותו הלאומית ל[[יהדות]]. כבר בעבודותיו העצמאיות הראשונות (עבודת גמר – תמונת "דינה", דיוקנה של אשת הצייר, [[1926]], אוסף [[מרק שכטמן]], [[באר
היהדות הפכה לנושא המרכזי ביצירותיו של שכטמן. בעיקר היה זה הביטוי האמנותי לרגעים הטראגיים מתוך ההיסטוריה הלאומית הלא רחוקה – [[פוגרום|הפוגרומים]]. לנושא זה הוקדשו יצירותיו החשובות ביותר מן התקופה ההיא – "קורבנות הפוגרום" ([[1926]]) ו"המהגרים" ([[1929]]), שתי תמונות שנמצאות במוזיאון לאמנות האוקראינית ב[[קייב]]. את חשיבותו של הנושא הדגיש הצייר בעצמו, כאשר איחד את היצירות האלה לסדרה בשם "קורות חיי" וצירף אליה תמונות על נושאים מתוך ילדותו ("עגים בצק", [[1927]], אוסף [[מרק שכטמן]], [[באר
בשנת [[1939]], על-פי הזמנת המוזיאון הממלכתי להיסטוריה דתית, צייר מנואיל שכטמן את התמונה "[[טבח ליל ברתולומאוס הקדוש|ליל ברתולומאוס הקדוש]]", אשר בה ניתן לראות חזרה מיוחדת במינה על נושא [[פוגרום|הפוגרומים]]. נבואת הלב הטראגית של [[השואה]] המתקרבת מצאה את ביטויה בסדרתו הגרפית "הגירוש", אותה סיים ערב [[מלחמת העולם השנייה]] ([[1941]]-[[1939]]). על-פי זיכרונותיו של ב. לוקומניק לפני רבים אחרים הבין שכטמן את הסכנה לעם היהודי הטמונה ב[[נאציזם]], והבנה זו השפיעה על החלטתו להתנדב אל [[הצבא האדום]] עם פרוץ המלחמה. בנובמבר [[1941]] הוא נהרג אי שם בחוצות מוסקבה.
| |||