סכין אק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eytancal (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Eytancal (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
<br />
סכיני. 6
"סכיני אק" )על שם ג'ון אק, היצרן( הינם שם דבר בקרב אספני מיליטריה, אך לאדם שאינו מכיר את
הרקע שלהן, הן יראו כמו סכינים פשוטות למראה ואף גסות. ג'ון אק, תושב ארה"ב, היה מכונאי
במקצועו ונהוג לייחס לו תפיסה לפיה היה מעדיף יעילות על פני מראה - דבר המסביר את העיצוב
הפשוט של סכיניו.
הרעיון: לייצר סכין, שתשמש ככלי עבודה נוח וזמין לחייל
לטובת לחימה ומשימות אחרות בעת הצורך, כאשר הדגש הוא
על פונקציונליות ונוחות. את הסכינים החל לייצר בבית מלאכה
ב-1941 ,בהמדן, קונטיקט, לאחר מספר שנים של מחקר
שערך בנוגע "לסכין האידאלית ללחימה". יצוין כי, רובם
המוחלט של העובדים בבית המלאכה של אק היו נכים והוא
דגל במדינות העסקה שתומכת בהם.
המבנה הבסיסי של הסכינים שלו היה כדלקמן: סרגל פלדה
פחמנית, בעובי של כ-4-3 מ"מ, רוחב של 5.2 ס"מ, אורך להב
של 8-7 אינטש, טאנג מלא, ללא גארד, כאשר לידית חוברו שני
חתיכות עץ מעובד אשר סומררו לטאנג בשלושה נקודות
שונות, הסמרור בוצע תחילה באמצעות גלילי עופרת עבים,
שסיפקו משקל לידית.
בתחילה היו מספר דגמים בודדים, אך תוך 3 שנים, ב-1944 ,הוא הציע 10 דגמים שונים. עם מבנה
להב מעט שונה, בתצורת בולו, קליפ פוינט וכדומה. באשר לסימון, בשנים הראשונות הסכינים לא
היו מסומנות, או שלא היה סימון עקבי, אך בוודאות ב-1944 יושמה שיטת סימון עקבית וסדורה
לסכינים. הלוגו של החברה היה "partner silent your "ולכל סכין צורפה חוברת קטנה עם מספר
הדגמים שיש והכיתוב שהוזכר בחזית.
כמו כן, ג'ון אק קיבל הרשאה "ממשרד
המלחמה" הבריטי, באותה תקופה, לקרוא
לסכינים שלו, סכיני קומנדו - וכך היה ונשאר
עד היום. לא ידוע כמה סכינים ייצר ג'ון אק
במהלך מלחמת העולם השנייה, ההערכות
נעות מ-000,30 בקיצון אחד ועד ל-
000,500 בקיצון השני.
אק הסכים למכור את סכיניו אך ורק לכוחות
ביטחון בשירות פעיל וזהו פרט חשוב
שנחזור אליו בהמשך. סכיני אק היו "שם דבר" בקרב חיילי צבא ארה"ב לצד בכירים )כולל בממשל
האמריקני( אשר רכשו את סכיניו. לאחר מלחמת העולם השנייה, ג'ון אק המשיך לייצר סכינים, אך
21
הביקוש ירד וכך גם קצב הייצור. ב-1949 העביר את בית המלאכה למיאמי, פלורידה )הדבר גם סומן
בסכינים שיוצרו באותו בית מלאכה(. ב-1976 ג'ון אק נפטר, אך המותג המוערך נשאר )ואף זכה
לעדנה מחודשת בעקבות מלחמת ויאטנם( וסכינים המשיכו להימכר .
ב-1982 בית המלאכה הועבר לרי'צמונד וירג'יניה, שם המשיך הייצור של סכינים, בהשראת הדגמים
המקוריים ודגמים נוספים. ב-1993" המותג" עובר לידי חברת ייצור סכינים בשם בלקג'ק ומיוצר על
ידה במשך כמה שנים. כמו דגמים חדשים מוצגים לצד חזרה של דגמים ישנים. ב-2015 קא-בר
רוכשת את המותג והייצור עובר לידיה, אך המותג מבודל ומוצגים דגמים חדשים תחת השם של אק.
הסכין עצמה נחשב לאייקונית בקרב חובבי
המיליטירה האמריקנית ובכלל פופולרית
בקרב אמריקנים, הרקע והיסטוריה לצד
המיתוג ככלי "שהשתתף" וליווה חיילים
בכל עימות צבאי מרכזי של ארה"ב, עושה
את שלו. אחת הסיבות המרכזיות - לדעתי,
ואני חוזר להגבלה של אק למכור סכינים רק
לכוחות ביטחון בשירות פעיל - היא
הסבירות הגבוהה שהסכינים של אק אכן
ראו "שטח" או "לחימה", מעטות הן
הסכינים אשר יש להן מעמד שכזה.
כיום סכינים של אק נחשבות לפריט אספנות, החל מהמקוריות של מלח"ע 2 ועד למודרניות של
ימינו, ערכן משתנה מ-$90 ועד לאלפי דולרים לאחת מקורית ממלח"ע 2 .הסיפור שלהן אכן מעניין
והמראה הגס שלהן מעניק להן ייחוס וקסם מסוים. לא אחת סופר על סכין מקורית שהתגלתה זרוקה
בארגז כלים ביחד עם מברג ופלאייר...הרי זו הייתה כוונתו של ג'ון אק, לייצר כלי עבודה.
{{נק"ל
| שם = סכיני אק
שורה 69 ⟵ 13:
| מדינות המשתמשות = {{דגל|ארצות הברית||+}}
}}
סכיני אק אלו סכיני לחימה אמריקניות שיוצרן החל במלחמת העולם השניה ונמשך עד ימינו, ייחודן היה בכך שהיצרן, ג'ון אק, דגל בפשטות ופונקציונאליות וניתן לראות זאת בא לידי ביטוי בעיצובם המינימלי ובחומרים שהוא בחר לבנייתן; כמו כן, בשנים הראשונות לייצורן סכינים אלו נמכרו אך ורק לאנשי כוחות הביטחון ולא לאזרחים. סכינים לא סופקו לכוחות האמריקנים על יחידותיהן אלא נרכשו באופן פרטי, למרות זאת, הסכינים צברו פופלריות רבה מאוד בקרב החיילים, עיצובן הפשוט, המבנה החזק והיכולת לתחזקן בשטח סייעו לכך לא מעט. ג'ון אק כינה את סכיניו "סכיני קומנדו" בהשראת פעילות הכוחות המיוחדים הבריטים ואף קיבל הראשה בכתב מצד הבריטים לכנות את סכיניו כך.
עיחעיח
 
היצרן המקורי, ג'ון אק, המשיך לייצר סכינים גם לאחר מלחמת העולם השניה ולאחר מכן מכר את זכויות הייצור, לחברה פרטית, עם השנים מספר חברות שונות ייצור את הסכינים (כאשר זכויות הייצור עוברות מאחת לשניה), כיום בעלת הזכויות היא חברת קא באר האמריקנית.
 
סכיני אק, נמצאות בשימוש אצל חיילים אמריקנים החל ממלחמת העולם השנייה ואילך. סכינים אלו אינו מסופקות על ידי הצבא והרכש הוא פרטי (מבלבד מיקרים חריגים), מוכר רכש של סכינים אלו באופן מסובר בקרב צבאות אחרים בעולם, בעיקר ליחדות מיוחדות.
 
== היסטוריה ==
=== רקע כללי ===
סכיני אק מכונות כך על שם היצרן, ג'ון אק, אשר היה מכונאי במקצועו ודגל בתפיסה לפיה יעילות קודמת למראה. הוא הגה רעיון לייצר סכין איכותית וחזקה, שתשמש ככלי עבודה נוח וזמין לחייל ארצות הברית לטובת לחימה ומשימות אחרות בעת הצורך, כאשר הדגש הוא על פונקציונליות ונוחות למשל הידיות היו מעוצבות כך שכל חייל היה יכול לשייף אותן בהתאם לכף ידו, סימרור הידיות ללהב באמצעות עופרת על מנת שניתן יהיה להדן בטשח באמצעות לחץ םשוט במידה והשתחררו. את הסכינים החל לייצר בבית מלאכה ב-1941 ,בהמדן, קונטיקט, לאחר מספר שנים של מחקר עצמאי שביצע אודות "הסכין האידאלית ללחימה". יצוין כי, רובם המוחלט של העובדים בבית המלאכה של ג'ון אק היו נכים והוא דגל במדינות העסקה שתומכת בהם.
עיח
 
הלוגו של החברה היה "partner silent your "ולכל סכין צורפה חוברת קטנה עם מספר הדגמים שיש והכיתוב שהוזכר בחזית. כמו כן, ג'ון אק קיבל הרשאה "ממשרד המלחמה" הבריטי, באותה תקופה, לקרוא לסכינים שלו, "סכיני קומנדו". לא ידוע מספר הסכינים שג'ון אק ייצר במלחמת העולם השניה, ההארכות נעות בין 300,000 - 500,000, רק ב-1944 הוא החל להנהיג שיטת מספור לסכינים שיוצרו ושיטה זו הייתה תקפה רק לתקפוה שהחברה הייתה בבעלותו. ג'ון אק הסכים למכור את סכיניו אך ורק לכוחות ביטחון בשירות פעיל וסכיניו אק היו "שם דבר" בקרב חיילי צבא ארה"ב לצד בכירים (כולל בממשל
עיחעיח
האמריקני) אשר רכשו את סכיניו.
=== אפיון הדגם ===
 
עיחעיחעיחעיח
לאחר מלחמת העולם השנייה, ג'ון אק המשיך לייצר סכינים, אך הביקוש ירד וכך גם קצב הייצור. ב-1949 העביר את בית המלאכה למיאמי, פלורידה הדבר גם סומן בסכינים שיוצרו באותו בית מלאכה .ב-1976 ג'ון אק נפטר, אך המותג המוערך נשאר ואף זכה "לעדנה מחודשת" בעקבות מלחמת ויאטנם וסכינים המשיכו להימכר .ב-1982 בית המלאכה הועבר לרי'צמונד וירג'יניה, שם המשיך הייצור של סכינים, בהשראת הדגמים
המקוריים ודגמים נוספים.
 
ב-1993" המותג" עובר לידי חברת ייצור סכינים בשם בלקג'ק ומיוצר על ידה במשך כמה שנים. כמה דגמים חדשים מוצגים לצד חזרה של דגמים ישנים. במאי 2024 חברת קא-בר רוכשת את המותג והייצור עובר לידיה, אך המותג מבודל ומוצגים דגמים חדשים תחת השם של אק.
 
=== נתונים טכניים ===
המבנה הבסיסי של הסכינים שלו היה כדלקמן: סרגל פלדה פחמנית, בעובי של כ-4-3 מ"מ, רוחב של 5.2 ס"מ, אורך להב
עיחעיח
של 8-7 אינטש, טאנג מלא, ללא גארד, כאשר לידית חוברו שני חתיכות עץ מעובד אשר סומררו לטאנג בשלושה נקודות
שונות, הסמרור בוצע תחילה באמצעות גלילי עופרת עבים, שסיפקו משקל לידית.
 
<br />
 
=== ייצור ===
בתחילה היו מספר דגמים בודדים, אך תוך 3 שנים, ב-1944 ,הוא הציע 10 דגמים שונים. עם מבנה להב מעט שונה, בתצורת בולו, קליפ פוינט וכדומה. באשר לסימון, בשנים הראשונות הסכינים לא
עיחעיח
היו מסומנות, או שלא היה סימון עקבי, אך בוודאות ב-1944 יושמה שיטת סימון עקבית וסדורה לסכינים.
עיחעיח
 
עיח
=== שימוש ===
עיחעיחעיח
שורה 92 ⟵ 47:
== אספנות ==
 
הסכין עצמה נחשב לאייקונית בקרב חובבי
עיחעיחעיח
המיליטירה האמריקנית ובכלל פופולרית
בקרב אמריקנים, הרקע והיסטוריה לצד
המיתוג ככלי "שהשתתף" וליווה חיילים
בכל עימות צבאי מרכזי של ארה"ב, עושה
את שלו. אחת הסיבות המרכזיות - לדעתי,
ואני חוזר להגבלה של אק למכור סכינים רק
לכוחות ביטחון בשירות פעיל - היא
הסבירות הגבוהה שהסכינים של אק אכן
ראו "שטח" או "לחימה", מעטות הן
הסכינים אשר יש להן מעמד שכזה.
כיום סכינים של אק נחשבות לפריט אספנות, החל מהמקוריות של מלח"ע 2 ועד למודרניות של
ימינו, ערכן משתנה מ-$90 ועד לאלפי דולרים לאחת מקורית ממלח"ע 2 .הסיפור שלהן אכן מעניין
והמראה הגס שלהן מעניק להן ייחוס וקסם מסוים. לא אחת סופר על סכין מקורית שהתגלתה זרוקה
בארגז כלים ביחד עם מברג ופלאייר...הרי זו הייתה כוונתו של ג'ון אק, לייצר כלי עבודה.
==ראו גם==
* [[סכין סימן 1 של הצי האמריקני]]