ישראכרט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטר לשם פרמטר אחיד "אתר אינטרנט" (תג)
מאין תקציר עריכה
שורה 28:
[[קובץ:Isracard building.jpg|ממוזער|250px|בית ישראכרט, רחוב המסגר, תל אביב]]
 
ישראכרט הוקמה בשנת [[1975]] על ידי [[בנק הפועלים]] בראשות [[יעקב לוינסון]] כשרכשה את חברת יורוקארד ישראל (כיום יורופיי (יורוקארד) ישראל בע"מ), הזכיינית המקומית של כרטיסי יורוקארד {{אנ|Eurocard_(payment_card)}} האירופיים שהוקמה ב-1972.{{הערה|"ההיבטים המשפטיים של מערכת כרטיסי אשראי בישראל" מאת תמר גלעד, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר-אילן, ה'תשנ"ה-1994}} באופן זה, שיווקה ותפעלה ישראכרט כרטיסים לשימוש מקומי בלבד תחת המותג הפרטי "ישראכרט" וכרטיסי "יורוקארד" לשימוש מחוץ לישראל (יורוקארד עצמה חתמה על שיתוף פעולה עם מסטר צארג' האמריקאית<!-- דין וחשבון הועדה לבדיקת הבעיות המשפטיות של כרטיסי אשראי, ירושלים ה'תשמ"ב-1982 --> (לימים [[מסטרקארד]]), מה שאיפשר אתשימוש מכובדות הכרטיסיםבכרטיסים גם בארצות הברית).
 
ואולם, מתחרתה [[כרטיסי אשראי לישראל|כאל]] החלה לשווק ולתפעל ב-1978 הן כרטיסים מקומיים (לשימוש בישראל בלבד) והן כרטיסים בינלאומיים (לשימוש בישראל ובחו"ל) תחת המותג הבינלאומי ויזה[[Visa]], באופן שלימים יביא אותה לכינוס מותגים - והחל משלהי 1989 עברה ישראכרט לכרטיסים משולבים לשימוש מקומי ובינלאומי{{הערה|{{מעריב||ישראכרט מנפיקה כרטיס אשראי משולב|1989/08/23|01506}}}}, כמו ישראכרט עולמי (כיום מסטרקארד), ישראכרט עסקים (כיום מסטרקארד ביזנס) וישראכרט זהב (כיום גולד מסטרקארד), שפעלו בישראל ככרטיסי ישראכרט ומחוצה לה ככרטיסי יורוקארד.
 
החל מתחילת 1990 ואילך תפעלה לבנק הפועלים גם כרטיסי [[ויזה (כרטיס אשראי)|Visa]] מוגבלים ובמתכונת מצומצמת - ככרטיס זר, במתכונת חיוב שבועית, ללא יכולת ליהנות מאשראי ספקים (כמו עסקאות תשלומים) בנקודות המכירה וכו'. פעילות המותג ויזה נוהלה תחת החברה הבת "אמינית" (שנוסדה ב-1979, השנה בה הוקמה כא"ל, חברת האשראי המקומית המזוהה ביותר עם המותג) וכללה גם המחאות נוסעים (רישיון אותו קיבלה מויזה העולמית ב-1981). בתחילת [[העשור השני של המאה ה-21]] רכשה ישראכרט את מלוא הבעלות על אמינית.
 
לקראת השקתה הצפויה של זכיינית ויזה נוספת בישראל, [[אלפא קארד]], ישראכרט מיתגה מחדש את כרטיסיה ב-1996 תוך בידול בין כרטיסיה המקומיים ("ישראכרט") וכרטיסיה המאפשרים גם שימוש בינלאומי ("מסטרקארד", תוך מחיקת המותג "יורוקארד") תחת הקמפיין "yes MasterCard". סמוך לכך, זכתה ב-1995 ברישיון לתפעול המותג [[אמריקן אקספרס]] בישראל.
 
ב-2001 החלו מתחרותיה כא"ל ו[[לאומי קארד]] להנפיק כרטיסי מסטרקארד ובתגובה חודש שיווק כרטיסי ויזה, אם כי עדיין בהיקף מצומצם ובעיקר ללקוחות בנק הפועלים (החברה החלה להנפיק כרטיסי ויזה חוץ-בנקאיים רק ב-2011 ולסלוק שוברי ויזה רק ב-2007). זאת, תחת קמפיין "שלושת הטנורים", שחיזק את המיתוג שלה כחברת גג למגוון מותגים (המותג הרביעי, אמריקן אקספרס, הצטרף למיתוג המשותף לאחר שאמריקן אקספרס העולמית הסירה את הגבלותיה לעניין שיווק המותג במשותף עם אחרים).
 
עד פתיחת שוק סליקת שוברי מסטרקארד (וויזה) לתחרות מלאה ב-2007, המשיכה החברה במודל הכרטיסים המשולבים: כרטיסי ישראכרט מקומיים הונפקו גם עם לוגו מסטרקארד, ושוברי עסקאות מסטרקארד בבתי עסק בארץ נסלקו כשוברי ישראכרט. המודל הזה איפשר, בין היתר, לגרוף עמלות סליקה גבוהות יותר מבתי עסק שסלקו שוברים במותג הבלעדי ישראכרט.
 
הגב הפיננסי החזק הבעלים,של בנק הפועלים, הבעלים, ובסיס הלקוחות האיתן שלו ושל בנקים אחרים שבהסדר הנפקה עימה ([[בנק הפועלים]], [[בנק מזרחי טפחות]], [[הבנק הבינלאומי]], [[בנק אוצר החייל]], [[בנק מסד]], [[בנק יהב]], [[בנק פועלי אגודת ישראל]], [[בנק אגוד לישראל|בנק אגוד]], [[בנק ירושלים]] ו[[בנק הדואר]]) שמרו על מעמדה כחברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל. זאת, לצד העובדה שבמשך שנים פסחה התחרות בשוק על מותגים המזוהים עימה, להבדיל ממתחרותיה. ב-2012 נכנס לתוקף תיקון ל[[חוק הבנקאות (רישוי)]],{{הערה|[https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=406858 חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 18), התשע"א-2011], באתר הכנסת}} במסגרתו הוטלה חובה לתחרות בסליקת שובריו של כל מותג שנתח השוק שלו בישראל עולה על 20% - כך שכיום גם מתחרותיה סולקות כרטיסי ישראכרט. הן מחזיקות גם ברישיון להנפיק כרטיסי ישראכרט, אך בפועל אינן עושות בו שימוש.
 
תחת התחרות, ישראכרט טשטשה את המותג המקומי שלה והחלה לשווק יותר ויותר כרטיסים שזוהו כישראכרט ככרטיסי מסטרקארד; לחלופין, לראשונה החלה להנפיק כרטיסים מקומיים תחת מותג בינלאומי - אמריקן אקספרס (עבור בנק הפועלים), שכן היא עדיין הסולקת היחידה של שובריו, כך שהיא עדיין חברת האשראי הגדולה ביותר ומתפעלת כרטיסים ביותר מותגים מכל מתחרותיה: ישראכרט (בבלעדיות), מסטרקארד (שבלע לתוכו את יורוקארד ב-2002 ברמה העולמית), ויזה ואמריקן אקספרס. החברה סולקת שוברים תחת כל המותגים האלה ואת כרטיסי המותג היפני [[JCB (חברת אשראי)|JCB]].
 
החל מפברואר 2019 בכוונת קבוצת ישראכרט למחוק את המותג המקומי "ישראכרט" כליל באופן שעם תום תוקפם של הכרטיסים הקיימים יונפקו תחתם מסטרקארד. לשם כך, שינתההעלתה את תעריפוןעמלות העמלותהישראכרט ביחסהמקומי לגובהעל דמי הכרטיס כךמנת שלא תיווצריתחרה עדיפותבכרטיס לישראכרטמסטרכארד המקומיהבינלאומי בשל עלות אחזקתו הנמוכה יותר עד כה (קרי, העלתהאותה תעריפים)שיווקה.{{מקור}}
 
לפי מדיניות החברה, היא אינה סולקת אתרי הימורים ופורנו{{הערה|{{גלובס|עירן פאר|ישראכרט מתרחבת בסחר האלקטרוני; שכרה את ברוך אלפיה|1000502948|5 באוקטובר 2009}}}}.
 
באפריל 2019 הנפיק בנק הפועלים 58.3% ממניות ישראכרט תמורת 1.6 מיליארד ש"ח.{{הערה|{{גלובס|עירית אבישר|הצלחה להנפקת ישראכרט: אבי באום, בעלי חילן, רכש מניות בכ-70 מיליון שקל|1001280974|4 באפריל 2019}}}}
שורה 54:
* {{אתר רשמי}}
* {{מידע בורסאי|ישראכרט בע"מ|1773}}
 
6.* [https://bizzness.net/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8/ בחירות עסקיות: גם 'אושר עד' הסתערה על 'ישראכרט'] באתר ביזנעס 9 באפריל 2019
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
6. [https://bizzness.net/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8/ בחירות עסקיות: גם 'אושר עד' הסתערה על 'ישראכרט'] באתר ביזנעס 9 באפריל 2019
 
{{חברות כרטיסי אשראי ישראליות}}