יוונית ביזנטית – הבדלי גרסאות

'''יוונית ביזנטית''', '''יוונית מדיבלית''' (מ[[יוונית]]: Μεσαιωνική Ελληνική) או '''יוונית של [[ימי הביניים]]''', הם מושגים [[בלשנות|בלשניים]] שמתארים את התקופה הרביעית ב[[הסטוריה של היוונית|הסטוריה של השפה]] ה[[יוונית]]. גבולות התקופה מסומנים בהעברת בירת [[האימפריה הרומית]] מ[[רומא]] ל[[קונסטנטינופול]] ב-[[330]], ובנפילת קונסטנטינופול לידי [[האימפריה העות'מאנית]] ב-[[1453]].

 

כאשר הבירה של [[האימפריה הרומית]] הועברה ל[[קונסטנטינופוליס]] ב[[המאה ה-4|מאה הרביעית]], השפה הרשמית של כל האימפריה המשיכה להיות [[לטינית]]. עם זאת, השפה המדוברת והספרותית של [[האימפריה הרומית המזרחית]] הייתה [[יוונית]]. יוונית הייתה גם שפת ה[[כנסייה]] והחינוך, בזמן שהאוניברסיטאות יצרו שילוב של שתי השפות. למרות שה[[דיגלוסיה]] היוונית-לטינית החדשה נמשכה יותר משתי מאות, [[קיסרי ביזנטיון]] העדיפו את השימוש הרשמי ביוונית על הלטינית מההתחלה. הלטינית נשמרה בכתבים ובמטבעות עד [[המאה ה-11]].