שווא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ תנוקנדנה->תנוקדנה - תיקון תקלדה בקליק
שורה 34:
ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]] המאוחרת שווא נע נהגה תמיד כ[[חטף]] [[סגול (ניקוד)|סגול]] במשקלים קְטוֹל, קְטִיל, וקְטֹלֶת, חלק קטן מהמקרים כשההטעמה נמצאת שתי הברות קדימה ובצורות נטויות של משקלים שהברה הראשונה של צורת היסוד מנוקדת ב[[צירי]] חסר; תמיד כחטף קמץ בצורות נטויות של משקלים שהברה הראשונה של צורת היסוד מנוקדת ב[[חולם]] חסר; בשאר המקרים כחטף [[פתח (ניקוד)|פתח]].
 
ה[[הגייה תימנית|הגייה התימנית]] משמרת ככל הנראה את אופן הגיית השווא אצל נקדני טבריה: בדרך כלל הוא מבוצע כחטף פתח ; לפני העיצור י - כחטף [[חיריק]]; ולפני עיצור גרוני - כתנועת העיצור הגרוני (למשל יְאוֹר - {{יפא|[jo˘ʔo:r]}}), הכללים הללו לא חלים על אותיות גרונית, שם גם אם הן לפני יוד או עיצור גרוני אחר הן תנוקנדנהתנוקדנה בחטף פתח. מבחינה זו אין הבדל גדול בין הגיית החטפים השונים להגיית השווא, וכנראה שהחטפים סומנו לשם הדגשה שמדובר בשווא נע ולא בשווא נח (לא רק בעיצורים גרוניים - {{ציטוטון|אֲרוֹמֲמֶנְהוּ}}).
 
ב[[הגייה ספרדית|הגייה הספרדית]] ביצעו את השווא הנע כתנועת {{יפא|[ɛ ~ e̞]}}, כמו סגול ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=רבי יוסף חיים|שם=שו"ת רב פעלים או"ח חלק ב', סימן כ"ה|כתב עת=}}}}, ואולי כתנועה קצרה במקצת יחסית להן; ביצוע זה התקבל גם ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]], אך בה משך התנועה זהה למשך תנועה רגילה. ואולם בניגוד להגייה הספרדית, שבה היו מבוצעים כל השוואים הנעים, קיבלה העברית הישראלית את תכונתה של ה[[הגייה אשכנזית|הגייה האשכנזית]], שבה רוב השוואים הנעים מבוצעים כאפס תנועה, ורק במקום שנוצר בעקבות כך צרור עיצורים שאינו מתאפשר על ידי ה[[פונולוגיה]] של ה[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]], מוכנסת תנועת סגול או תנועת פתח כדי לפרק את הצרור. כך למשל במילה מְלוּכָה מבוצע השווא הנע שמתחת לאות מ' כסגול, משום שהפונולוגיה העברית החדשה אינה מאפשרת את הגייתו של צרור העיצורים {{יפא|[ml]}} בתחילת מילה; ולעומת זאת במילה שְמוּעָה השווא הנע שמתחת לאות ש' אינו מבוצע משום שצרור זה קביל בעברית החדשה. למעשה, שווא נע תחת העיצורים השוטפים [[wikt:למנ"ר|למנ"ר]] + י' בראש מילה לעולם לא יבוטא כחוסר תנועה ולעיתים שווא על אות שאחריה א' או ע', שווא שהאות שאחריו זהה לאות אותה הוא מניע ושווא שני מבין רצף שוואים גם יבוטא כמו סגול.