תהרקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
Ronam20 (שיחה | תרומות)
מ הסרת קישורים מציטוטים
שורה 9:
בשנת [[701 לפנה"ס]] פלשו ה[[ממלכת אשור|אשורים]] ל[[ממלכת יהודה]] במסגרת מסע המלחמה של [[סנחריב]]{{הערה|מקובל לתארך את מסע המלחמה של סנחריב לשנת 701 לפנה"ס. תארוך זה יוצר בעיה כרונולוגית שכן תהרקה הומלך רק בשנת 690 לפנה"ס, שנים מאוחר יותר. חוקרים ניסו ליישב בעייתיות זאת בכך ששיערו כי התואר "מלך", המוצמד לתהרקה במקרא, אינו מתאר בהכרח מצב אמיתי, אלא דווקא רומז על אשר עתיד להתרחש מאוחר יותר בחייו. אותם החוקרים העלו את הסברה כי בזמן המלחמה נגד סנחריב היה תהרקה מפקד צבא מצרים.}}. בשלב הזה החליטו המצרים תחת שלטון הנובים להתערב, ככל הנראה מחשש להתחזקותה של ממלכת אשור והתקרבותה באופן משמעותי אל [[גבול]]ות ממלכת מצרים, כפי שמסופר ב[[ספר מלכים]]: {{ציטוטון|וַיִּשְׁמַע אֶל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ לֵאמֹר הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִיתָּךְ...}} ({{תנ"ך|מלכים ב|יט|ט|קצר=כן}}).
 
שני ה[[צבא]]ות התנגשו בסמוך ל[[עיר]] ה[[מקרא]]ית [[אלתקה]] (בסמוך ל[[מושב]] [[גאליה (מושב)|גאליה]] של ימינו). אומנם לפי המקורות האשוריים מסופר על ניצחון מזהיר של סנחריב על צבא מצרים בפיקודו של מי שמוזכר בתיאורם כ'''ארור כל ה[[אל]]ים הגדולים''', היה זה לדעת רוב החוקרים תהרקה או כפי שמופיע בסיפור התנ"כי - '''תִּרְהָקָה''', אשר הצליח בכל זאת לגרום לצבא האשורי נזק בקנה מידה משמעותי, שכן מסופר בהמשך אותו הפרק על השמדת [[מחנה]] הצבא האשורי באורח פלא: {{ציטוטון|וַיְהִי [[לילה|בַּלַּיְלָה]] הַהוּא וַיֵּצֵא [[מלאך|מַלְאַךְ]] [[אלוהים (יהדות)|ה']] וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִישָׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ [[בוקר|בַבֹּקֶר]] וְהִנֵה כֻּלָּם פְּגָרִים מֵתִים.}} ({{תנ"ך|מלכים ב|יט|לא|קצר=כן}})
 
רוב החוקרים מסכימים שהתיאור הנ"ל מתאר את תוצאות ה[[קרב]] בין תהרקה לסנחריב. לתוצאות אלה היו ככל הנראה השלכות מרחיקות לכת על ממלכת יהודה, מפני שלולא ההתערבות המצרית, הייתה ככל הנראה חרבה ממלכת יהודה בראשותו של [[חזקיהו]] בשנת 701 לפנה"ס, 115 שנה מוקדם יותר מהחורבן שאירע בסופו של דבר בשנת 586 לפנה"ס.
שורה 25:
תקופת השקט לא נמשכה זמן רב, ושנתיים מאוחר יותר, בשנת 671 לפנה"ס, שלח אסרחדון את צבאו בפעם נוספת לכיוון מצרים. הפעם הייתה ידם של האשורים על העליונה, והנובים תחת פיקודו של תהרקה נהדפו עד ל[[ממפיס (מצרים)|מוף]] (בירת הממלכה המצרית-נובית), דבר אשר אילץ לבסוף את תהרקה לנטוש את ממלכת מצרים ולהמלט לנוביה. בעקבות תבוסת הנובים, כתב אסרחדון ב[[אסטלת הניצחון של אסרחדון]] שהציב ב[[ממלכת שמאל|שמאל]] שהייתה בירת פחווה אשורית:
 
{{ציטוטון|את ממלכתו, את [[הרמון|הרמונו]], את אושנח'רו יורש [[כתר]]וכתרו ואת שאר בניו ובנותיו, את רכושו ואת חפציו, את [[סוס]]יוסוסיו, את [[בקר]]ובקרו ואת [[צאן|צאנו]], אשר לא יספרו מרוב, נשאתי לאשור. את שורש [[ממלכת כוש|כוש]] תלשתי ממצרים.}}
 
בעקבות ניצחונו של אסרחדון, שלטה אשור על [[מצרים התחתונה]] וממפיס, ותהרקה המשיך לשלוט ב[[מצרים העליונה]]. שנתיים לאחר מכן, בשנת 669 לפנה"ס, מת אסרחדון, ותהרקה בניסיון לשלוט שוב בכל מצרים, כבש את ממפיס, בעקבות כך נלחם [[אשורבניפל]] בנו של אסרחדון בתהרקה וכבש את [[נוא אמון]], ותהרקה ברח ל[[נפאטה]], ולא שב צפונה. שם מת.{{הערה|עורך: יהודה שיף, '''עולם התנ"ך - ישעיה''', הוצאת דברי הימים הוצאה לאור, 1996-1993, עמ' 98}} תהרקה נפטר בשנת 664 לפנה"ס ונקבר ב[[פירמידות נוביות|פירמידה]], אך לא כמו אבותיו שנקברו ב[[בית קברות|בית הקברות]] המלכותי של נוביה באל-כורו, דרום [[מערב]]ית לנפאטה בחר להקבר דווקא בנורי על [[גדה|גדות]] הנילוס צפון [[מזרח]]ית לבירה.