ג'ירף – הבדלי גרסאות

גובהם של [[זכר]]י הג'ירף נע בין 4.3–5.7 [[מטר]]ים (מקצות הרגליים עד לקצות הקרניים), ומשקלם נע בין 700 ל-1,500 [[קילוגרם|קילוגרמים]]. ה[[נקבה|נקבות]] נמוכות מהזכרים בכשישים [[ס"מ]], וגם משקלן נמוך מזה של הזכרים. שני ה[[זוויג]]ים הם בעלי [[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] עשויות [[סחוס]] קשה, אך הקרניים של הנקבות קטנות יותר מאלו של הזכרים. אצל הזכרים עשויים להתפתח עם הגיל מרבצי [[סידן]] היוצרים בליטות על הראש. הבליטות עשויות לשוות לג'ירפים הזכרים מראה של שלוש קרניים נוספות{{הערה|1=[http://www.sandiegozoo.org/animalbytes/t-giraffe.html יונקים: ג'ירף], באתר גן החיות של סן דייגו}}.

 

 

[[לב]]ם של הג'ירפים מגיע למשקל של עשרה קילוגרמים ולאורך של שישים סנטימטרים, ועליו לספק [[לחץ דם]] הגדול פי שניים מלחץ הדם של יונק גדול ממוצע, וזאת על מנת לשמור על זרימת דם תקינה ל[[מוח]]. מכיוון שהרגליים של הג'ירף ארוכות מצווארו, הוא נאלץ לפשק את רגליו בפישוק רחב כאשר הוא רוצה להרוות את צמאונו. עובדה זו יוצרת בעיה כפולה: כאשר הוא רוכן קדימה לשתות, מוח הג'ירף עלול לקבל זרם גדול מדי של דם; כאשר הוא מתרומם חזרה, זרם הדם קטן באופן משמעותי. בשני המקרים עלול הג'ירף ל[[איבוד הכרה|אבד את הכרתו]]. לכן, מפותחות בג'ירף שתי מערכות לוויסות הדם: כאשר הוא מתכופף, זרם הדם ממותן על ידי מערכת מורכבת של [[שסתום|שסתומים]] המווסתים את כמות הדם המגיעה למוח; כאשר הוא מתרומם, מערכת המכונה בשם "[[רשת מופלאה]]" (Rete mirabile) פועלת כמעין בולם זעזועים, ומונעת גם כן [[אובדן הכרה]]. לחץ הדם האופייני לג'ירף, שהוא גבוה מאוד יחסית ליונקים, מחייב את הג'ירפים להיות בעלי כלי-דם עבים במיוחד.