נח'ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: הסרת קישור שבור
שורה 33:
 
==היסטוריה==
בעיירה קיימת מצודה [[ממלוכים|ממלוכית]], היא קלעת נח'ל, שנבנתה כנראה ב-1510 {{הערה|[http://www.egyptianparadise.com/alarish.html]}} על ידי השליט הממלוכי [[אל-מלכ אל-אשרף קנסוה אל-ע'ורי]]. מטרת המצודה הייתה לשמש נקודת משמר על דרך [[חג'|עולי הרגל המוסלמים]] ל[[מכה]]. כבר בימי הביניים היה קיים היישוב, ועברו בו עולי רגל נוצרים בדרכם מ[[ארץ ישראל]] ל[[הר סיני]]{{הערה|1=זאב וילנאי, '''סיני עבר והווה''', הוצאת אחיעבר, 1969}}. נוסע איטלקי עבר ב-1355 במקום ותיאר אותו. נוסע אלמוני תיאר את המקום בתחילת [[המאה ה-15]] ונוסעת אנגלייה שהתה במקום ב-1902 ותיארה: "זהו המקום הבודד, החשוף והעזוב ביותר שראיתי מעודי". היא תיארה את המצודה כהרוסה בחלקה ומסרה כי במקום יש משמר ובו שני קצינים מצרים ו-12 חיילים [[בדואים]], שנשותיהם וילדיהם הרבים מתגוררים בכפר הסמוך למצודה הכולל גם בית ספר. את תנועת עולי הרגל היא מתארת כדלילה ביותר. במחצית השנייה של [[המאה ה-19]], עם פתיחת נתיב שיט לעולי הרגל מהעיר סואץ דרך [[מפרץ סואץ]] ל[[ערב הסעודית]] ולמכה, פחתה מאוד חשיבותה של הדרך שעברה בנח'ל ורק עולי רגל מעטים עברו בה. ב[[מפקד אוכלוסין]] שנערך ב-1907 היו במקום 308 תושבים וב-1937 72 בלבד{{הערה|1=מנשה הראל, '''מסעי סיני''', עמ' 76, הוצאת עם עובד, 1968}}. במחקר שערך שמואל תמרי ב-1982, נמצא כי באזור היו קיימים מאגרי מים שדי היה במילוי חד-פעמי שלהם בשנה כדי לספק מים לכמות של 70,000 עולי רגל בשנה.
 
במהלך [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]], שימשה המצודה תחנה של הצבא הטורקי בדרכו מארץ ישראל למצרים, לקראת ה[[הקרב על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה|מתקפה הראשונה]] על [[תעלת סואץ]].