צבי הירש לוינסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תולדותיו: הרחבה
מ קצת בעיה עם השנים
שורה 12:
צבי הירש נולד ב[[וולוז'ין]], ובצעירותו למד ב[[ישיבת וולוז'ין|ישיבת וואלוז'ין]] ו[[איישישוק]].
 
בשנת [[ה'תרמ"גו]]{{הערה|כך מובא בספרו תולדות וקורות חייו של החפץ חיים, שחיבר בנו רבי אריה חייב כהן עמ' לד.}} נישא לשרה בתו של החפץ חיים מינשואיו הראשונים, החתונה התקיימה בעיר [[שומיאץ]] שבפלך [[מוהילב (מחוז משנה)|מוהילוב]] לשם גלו באותה הזמן החפץ חיים וישיבת ראדין.
 
באותו זמן עמד חותנו הרב ישראל מאיר מראדין בראשות ישיבת ראדין, אך התקשה לאסוף מספיק תמיכה כלכלית מקומית. דבר זה גרם לחפץ חיים לשלוח חלק מן הבחורים לישיבות אחרות שהיו בהן תנאים נוחים יותר ולשמור על הרשמה מוגבלת. התלמידים המועטים שבישיבה הסתפקו בשינה על ספסלים, ואף הארוחות בתחילה לא סופקו על ידי הישיבה והבחורים שובצו לבתים שונים בכפר שם הם קיבלו את ארוחותיהם. לאחר מכן החפץ חיים בעצמו עבר מבית לבית והביא מהם אוכל. ובהמשך איסוף האוכל חולק בין התלמידים. אחרי זמן מה נפתח מטבח על ידי אשתו של החפץ חיים והיא עם עוד נשים אספו מוצרי מזון ובישלו ארוחות שהוגשו לתלמידים בבנין הישיבה.
 
עם נישאיו של רבי צבי הירש עם בת החפץ חיים בשנת [[תרמ"ג]], [[1883]] ככלכלתכלכלת הישיבה השתפרה, לאחר שהחפץ חיים לקחומינהו כעוזרו על מנת שיוריד מעליו את נטל הניהול השוטף של הישיבה. אחרי מינויו התרחבה הישיבה והתנאים השתפרו. ביוזמתו עברה הישיבה למשכן קבע, לאחר שנים בהם שכנה הישיבה בבתי כנסת שונים בעיירה בראדין. עקב מעבר הישיבה למשכנה החדש, התאפשרה קבלת תלמידים נוספים לישיבה והיא גדלה במספר התלמידים.
 
מלבד עזרתו בניהול הישיבה, נסתייע בו החפץ חיים אף ליצירתו הספרותית ה'[[משנה ברורה]]', הוא למד עמו בקביעות את ההלכות קודם שכתבן בקצרה בספרו.