הבדלים בין גרסאות בדף "מורפמה"

נוספו 858 בתים ,  לפני שנה
←‏מבנה: נא תקנוני אם לא הבהרתי נכון
מ (←‏תפקוד: הרחבה)
(←‏מבנה: נא תקנוני אם לא הבהרתי נכון)
 
== מבנה ==
מורפמות (כלומר צורנים) עשויות להתחבר זו לזו על ידי [[שרשור (מחרוזות)|שרשור]],. במה שנקראשרשור ב[[תצורה קווית]], למשלהוא שרשור בו הצורנים שומרים על צורתם המקורית ורק משורשרים זה לזה בלא שינוי. לדוגמה הבסיס "שָמַר" וצורן גוף ראשון רבים "נוּ" יוצרים על ידי שרשור את המילה "שָמַרְנוּ". בשפות האירופיות דרך תצורה זו היא הרווחת, למשל המילה unbreakable מורכבת משרשור של שלושה צורנים: un+break+able. בעברית (בעיקר העברית של המקורות) רווחתרווח יותר שיטה אחרת לחיבורחיבור בין מורפמות הנקראת ב[[תצורה משורגת]], ובהשבה שוזריםהצורנים אתהמוטמעים יחד משפיעים זה על זה, ולמעשה המורפמות אחתנשזרות בתוךהאחת השנייה;בשנייה. למשל את ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] גד"ל משבצים בתוך ה[[משקל (בלשנות)|משקל]] מִקְטָל ומקבלים את המילה מִגְדָּל. במקרה זה הצורן גדל חסר התנועות הושפע מתנועות צורן המשקל.
 
מורפמה המצטרפת למילה על ידי שרשור נקראת גם '''[[מוספית]]''' ( או '''צורן נתמך''', ובלועזית '''קליטית''' - מיוונית: נשענת). אם היא נצמדת לתחילת המילה היא נקראת '''תחילית''' ובלועזית '''פרוקליטית''', ואם היא מצטרפת לסוף המילה היא נקראת '''סופית''' ובלועזית '''אֶנקליטית'''. לדוגמה במילה הדקדוקית "'''בְּ'''ארגז" שני צורנים, המילית בְּ היא מוספית תחילית כלומר פרוקליטית proclitic, ואילו במילה "ארצ'''נו'''" - שני צורנים, כשהצורן השני - שמילית השיוך ''נו'' - היא מוספית סופית - אנקליטית enclitic.
 
כאמור, מורפמות עשויות להיות עצמאיות או כבולות. למשל, בהרכבה un+break+able, המורפמה un היא כבולה, כי איננה יכולה לעמוד לבדה; לעומת זאת המורפמה break היא מורפמה עצמאית. בעברית, מורפמות השורשיםהשיוך והמשקל בשמות עצם, ומורפמות ההטיה והמשקליםבפעלים הן מורפמות כבולות, ואינן יכולות לעמוד בפני עצמן. מורפמה שיכולה לעמוד בפני עצמה נקראת גם "בסיס".
 
== ראו גם ==