יתרון יחסי – הבדלי גרסאות

עיקרון זה ניתן ליישום גם בכלכלה מודרנית של מדינות וסחר ביניהן. לדוגמה, למדינה אשר לה יתרון יחסי בתעשיות עתירות ידע (כגון [[היי טק]]), וחיסרון יחסי בתעשיות עתירות עבודה (כגון [[טקסטיל]]), כדאי כלכלית לייבא מוצרי טקסטיל ממדינה אחרת, בה יחס היתרונות מהופך, ולייצא אליה מוצרי היי טק. כך תצאנה כלכלות שתי המדינות נשכרות. אימוץ התאוריה מעלה סימני שאלה לא רק על הכדאיות הכלכלית שבהגנה על תוצרת מקומית מפני יבוא באמצעות [[מכס מגן|מכסי מגן]], ובהקצאת משאבים ממשלתיים לעידוד תעשיות שאין בהם יתרון יחסי, אלא אפילו כשלמדינה יש יתרון יחסי מובהק אל מול מדינה אחרת באותה התעשייה. השאלה אינה האם הייצור הוא כדאי או לא - אלא האם יש אלטרנטיבות טובות יותר לאותה מדינה. לדוגמה, בנושא ישראל וייצור טקסטיל "פשוט": אפילו לו היה ניתן לייצר בישראל טקסטיל בסיסי ("פשוט"): יותר מהר, יותר טוב ויותר זול מאשר בסין (ולא ניתן היום בשל עלות שכר העבודה בישראל בהשוואה לסין) - לא זה היה הקריטריון לפיו יש להכריע האם כדאי לייצר טקסטיל "פשוט" בישראל או לא, או האם לסגור מפעלי טקסטיל "פשוטים", אלא האם באותם משאבים ניתן לייצר משהו טוב ורווחי יותר - לדוגמה טקסטיל מתקדם (חליפה כביסה של בגיר, בגדים ללא תפרים של תפרון, וכדומה). ייצור ועשיית רווח במוצרי טקסטיל "פשוטים" כשבאותם משאבים ניתן לייצר טקסטיל מתקדם - אינם רווח, אלא הפסד{{הערה|שם=גרג|סמואל גרג, "ישראל והסחר החופשי" '''[[השילוח (כתב עת ישראלי)|השילוח]]''' 16, אוקטובר 2019}}.