פרננדו השביעי, מלך ספרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי שמות מבלבלים בתבנית:תפקיד מנהיג. ראו שיחת תבנית:תפקיד מנהיג (תג)
מ הגהה
שורה 41:
|צאצאים=[[#משפחתו|ראו בהמשך]]
|יורש העצר=
|בת זוג=[[מריה אנטוניה, נסיכת נאפולי וסיציליה]] {{ש}} [[מריה איזבל, נסיכת פורטוגל]] {{ש}} [[מריה יוזפה אמליה, נסיכת סקסוניה]] {{ש}} [[מריה כריסטינה, נסיכת נאפולי וסיציליה]]
}}
'''פרננדו השביעי, מלך ספרד''' (ב[[ספרדית]]: '''Fernando VII de Borbón''' {{כ}} [[14 באוקטובר]] [[1784]] - [[29 בספטמבר]] [[1833]]) היה [[מלכי ספרד|מלך ספרד]] לתקופה קצרה בשנת [[1808]], ולאחר מכן בין השנים [[1813]]–[[1833]].
 
==ביוגרפיה==
פרננדו השביעי נולד ב-[[14 באוקטובר]] [[1784]] ב[[סן לורנסו דה אל אסקוריאל]], ל[[קרלוס הרביעי, מלך ספרד]] ול[[מריה לואיסה מפארמה]], בתם של [[פליפה, דוכס פארמה]] ו[[לואיז אליזבת, נסיכת צרפת]]. פרננדו חונך בילדותו אצל האצילים סן קרלוס, המרקיז מסאנטה קרוז והכומר אסקואיקיס, שהיו אצילים נאורים, ובשל כך כך עורר תקוות רבות לשינוי בקרב העם הספרדי.
 
בשנת [[1807]] הסכים [[קרלוס הרביעי, מלך ספרד]] עם [[נפוליאון]] לחלק את [[פורטוגל]] ביניהם, אולם משכבשה [[צרפת]] את צפון [[ספרד]], נמלט קרלוס הרביעי לדרום על מנת לברוח ל[[אמריקה הלטינית]]. אולם, בהגיעו ל[[ארנחואס]] אילצה אותו התקוממות עממית להתפטר ב-[[19 במרץ]] [[1808]] לטובת בנו פרננדו השביעי, שהוכתר מיד למלך ספרד. אולם, [[נפוליאון]] הזמין את שניהם ל[[באיון]], ושם הודיעה אמו [[מריה לואיסה מפארמה]] שפרננדו הוא בנו של [[מנואל דה גודוי]] שהיה מאהבה. פרננדו נאלץ להתפטר לטובת קרלוס הרביעי, וקרלוס התפטר שוב לטובת [[ז'וזף בונפרטה]].
 
בין ספטמבר [[1810]] לבין ספטמברלספטמבר [[1813]] התכנס [[הקורטס של קדיס]] שבסופו נחקקה ה[[חוקה]] של חודש מרץ [[1812]], וכן חוקים רבים אחרים שהפכו את המשטר מ[[אבסולוטיזם פוליטי|משטר אבסולוטי]] למשטר של [[מונרכיה פרלמנטרית]]. אולם, עם חזרתו של פרננדו השביעי ל[[ספרד]], ביטל פרננדו במאי [[1814]] את תיקוני הקורטס, ואף הקים מחדש את ה[[אינקוויזיציה]]. בין השנים [[1820]]–[[1823]] הצליחו הכוחות הליברליים בפיקודו של [[רפאל דל ריגו]] לכפות על המלך לפעול לפי החוקה ובשלוש שנים אלה התקיימה מלוכה פרלמנטרית בספרד, אולם, ב-[[1822]] פנה פרננדו ל[[הברית הקדושה|ברית הקדושה]] בדרישה לבוא לעזרתו ולהחזיר את כוחו לקדמותו. בהתחלה, סרבה הברית לדרישה זו אך מאוחר יותר, באוקטובר [[1822]], התכנסה הברית המרובעת לוועידה בנושא בעיר [[ורונה]] שבאיטליה והעניקה לצרפת מנדט לפעול בספרד ולהחזיר את המונרכיה האבסולוטית. ב-[[28 בינואר]] [[1823]] הכריז המלך הצרפתי [[לואי ה-18]] על הקמת צבא של "מאה אלף בנים של לואי הקדוש" שיפלוש לספרד. הצבא הצרפתי אכן פלש וספרד נכבשה תוך מספר חודשים. המונרכיה האבסולוטית הוחזרה ב-[[1 באוקטובר]] [[1823]].
 
בשנת [[1830]] נולדה לפרננדו בתו הבכורה [[איזבלה השנייה, מלכת ספרד|איזבלה]], ומכיווןוכיוון שלא היו לו בנים, ביקש פרננדו להוריש לה את המלוכה. הקורטס המליץ על ויתור על [[החוק הסאלי]] והמלכת בתו של המלך, [[איזבלה השנייה, מלכת ספרד|איזבלה]] למלכה, אולם, הדבר הביא לפיצול בשורות ה[[מלוכנות|מלוכנים]] שחלקם סירב לקבל את הוויתור על עקרון הירושה דרך הזכר וביקש להמשיך את שושלת [[בית בורבון]] על ידי אחיו של המלך, [[האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה]].
 
ב-[[29 בספטמבר]] [[1833]] מת פרננדו השביעי, ובתו [[איזבלה השנייה, מלכת ספרד]] עלתה לשלטון במקומו, אך הסכסוך עם תומכי [[האינפנטה קרלוס, רוזן מולינה]] גרם לפריצת [[המלחמה הקרליסטית הראשונה]].
שורה 58 ⟵ 59:
בשנת [[1802]] התחתן פרננדו עם [[מריה אנטוניה, נסיכת נאפולי וסיציליה]], בתם של [[פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות]] ו[[מריה קרולינה מאוסטריה]], אך לא היו לו ממנה ילדים.
 
בשנת [[1816]] התחתן פרננדו עם [[מריה איזבל, נסיכת פורטוגל]], בתם של [[ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל]] ואחותו [[קרלוטה ז'ואקינה מספרד]], שילדה לו שתי בנות, אך שתיהן מתו בילדותםבילדותן.
 
בשנת [[1819]] התחתן פרננדו עם [[מריה יוזפה אמליה, נסיכת סקסוניה]], בתם של [[מקסימיליאן, נסיך הכתר של סקסוניה]] ו[[קרולינה, נסיכת פארמה]], אך לא היו לו ממנה ילדים.
שורה 89 ⟵ 90:
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ferdinand VII of Spain}}
 
{{מלכי ספרד}}