ישראל מסלנט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: כתב העת "תבונה"
שורה 58:
*בנו, [[יום טוב ליפמן ליפקין]] (1876-1846), פנה ללימודים אקדמיים בקניגסברג ובברלין, לאחר שעזב את בית אביו בגיל 15. מאוחר יותר השלים למגינת לב אביו את לימודי ה[[דוקטורט]] שלו ב[[אוניברסיטת יינה]], והספיק להתפרסם בזכות המצאותיו בתחום ה[[מכניקה]] בטרם מותו בגיל צעיר עוד בחיי אביו.{{הערה|1=ראו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49344&st=&pgnum=446&hilite= מאמר אודותיו בקובץ האסיף א]}}{{הערה|ראו: {{אנ|Peaucellier-Lipkin_linkage|Peaucellier-Lipkin_linkage}}.}}
*בנו, הרב [[יצחק ליפקין]], כיהן כאב"ד יאנוב, קרוז ופרשניץ ובסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. נפטר בשנת [[תרס"ג]]. בקונטרס "חוט המשולש" שנדפס בירושלים בשנת תרס"ד הובא מדברי תורתו וכן מתורת אביו וסבו. בשנת תשמ"ח (1988) הודפס הספר "לוחות אבנים" ובו דרשותיו ומאמריו.{{הערה|1=בנו, הרב אריה לייב ליפקין, היה גיסו של הרב [[אריה לוין]] ואביהם של הרבנים בנימין וחיים יצחק ליפקין. אודות רבי יצחק ליפקין ומשפחתו ראו: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22908&st=&pgnum=106&hilite=], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22908&st=&pgnum=150&hilite=] ,[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22533&st=&pgnum=22&hilite=].}}{{הערה|{{היברובוקס||חוט המשולש|32342|ירושלים תרס"ד}}.}}
*בן נוסףבנו, הרב אריה לייב ליפקין-הורוויץ (נפטר ב[[כ"א באדר]] [[תרנ"ו]], [[1896]]), כיהן כאב"ד בכמה עיירות ובסוף ימיו ב[[בערזין]]. מחבר הספר "חיי אריה".{{הערה|{{היברובוקס|אריה ליב הורוויץ|חיי אריה|43056|וילנא תרס"ז}}.}}
* בן נוסף, הרב שמואל אדלר מ[[קובנה]].
* בתו, מלכה הינדא, נישאה לרב [[אליהו אליעזר גרודננסקי]], חותנו של הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]].
* בתו, הודה ליבא, היתה נשואה בזיווג ראשון לרב אהרן סידערסקי - מחבר ספר "זיכרון אהרן: חדושי תורה על הש"ס", ולאחר מיכן נישאה לר' דוד מריין מקריניק.
* בן אחיו של רבי ישראל מסלנט היה הרב אריה לייב ליפקין (ת"ר-תשרי תרס"ג, 1902) שכיהן כאב"ד בפאפעלאן, קראטינגא ו[[וקשנה]]. חיבוריו שנדפסו: דברי ידידיה, אור היום, שבילי המאורות וחידושי מהרא"ל.
* חתנו אהרן סידערסקי - זיכרון אהרן: חדושי תורה על הש"ס
 
רבי ישראל מסלנט העמיד תלמידים רבים, ומתורת המוסר שלו יצאו שיטות מוסר שונות, ובהן שיטות המוסר של [[תלמוד תורה (קלם)|התלמוד תורה בקלם]], [[ישיבת נובהרדוק]] (אשר הדגישה את שפלות האדם) ו[[ישיבת חברון|ישיבת סלבודקה]] (שדרכה הייתה "[[גדלות האדם]]", שיש להדגיש את כוחו של רוח האדם, ולרוממה).