ישראל דוב פרומקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: קישורים פנימיים
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 11:
פרומקין התגורר [[העיר העתיקה|בעיר העתיקה]] בין הו[[ויה דולורוזה]] למעלות המדרשה, ב"[[חצר החבצלת]]" שנקראה על שם בית הדפוס והעיתון שהופק בו{{הערה|1=על פי [[שבתי זכריה]] {{דרוש מקור}}}}. החצר עמדה בשכנות לבית [[המופתי של ירושלים]] ב'רחוב הדגל', שנקרא על שם הדגל המוסלמי שנישא ברחוב ב[[חגיגות נבי מוסא|תהלוכת נבי מוסא]].
 
על אף היות פרומקין חסיד חב"ד, שימש העיתון כבמה לתומכי "[[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]]" ובהם [[אליעזר בן -יהודה]], שערך בעיתון מוסף בשם "מבשרת ציון", אל מול המתנגדים במחנה ה[[חרדי]], שערכו עיתונים מתחרים בשם "[[הלבנון]]" ו"[[יהודה וירושלים]]". אולם בהמשך דרכו שב פרומקין והתחבר לאנשי "[[היישוב הישן]]" בירושלים, ובשיתוף פעולה עם [[יחיאל מיכל פינס]], אשר עבר דרך אידאולוגית דומה, עמד במאבקים כנגד בן יהודה בשנותיה האחרונות של [[המאה ה-19]]. גם בנו, גד, פרסם מאמרים בעיתון תחת הכינוי '''גפ"ן''', שהוא [[נוטריקון]] של שמו.
 
פרט לעבודתו העיתונאית, היה פרומקין פעיל ציבור וסייע רבות לנזקקים. הוא סייע לאנשי [[עליית אעלה בתמר]] שהגיעו ל[[כפר השילוח]], וארגן קרן 'להצלת נדחי ישראל' על מנת לסייע להם להקים משכני קבע. פעילות נוספת של פרומקין הייתה ניסיון לארגן התיישבות של יהודים ב[[נבי סמואל]]: נרכשה חלקת אדמה, ובשנת [[1895]] ניסו כשלושה עשר יהודים [[יהדות תימן|תימנים]] מירושלים לעבד את האדמה הסמוכה לנבי סמואל, אך ניסיון זה לא עלה יפה. בנוסף, הקים את "בית מושב זקנים הכללי" בירושלים.