החתם סופר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עריכה |
||
שורה 26:
משה סופר נולד ב[[פרנקפורט]] לשמואל ורייזל בשנת ה'תקכ"ג. אבותיו היו [[סופר סתם|סופרי סתם]], וממקצוע זה נגזר שם המשפחה. בגיל שש כבר למד תורה אצל רבי [[משולם זלמן חסיד]], ובגיל שבע כבר ידוע לנו שחידש חידושי תורה משל עצמו{{הערה| על החידוש אותו חידש החתם סופר בגיל שבע, והוא למעשה החידוש הראשון הידוע לנו מעדותו שלו, ראו: הרב [[ישראל דנדרוביץ]], '''כסא בן ארבע רגליים''', בתוך: [[ירושתנו (כתב עת)]], כרך תשיעי, ה'תשע"ו, עמודים: רפט–רצה).}}. כשהיה בן 9 למד בישיבתו של הרב [[נתן אדלר]] בפרנקפורט – רב שנחשב לרבו המובהק, ואף שימש לו תחליף לאב – ובגיל 13 כבר דרש בענייני [[הלכה]]. כמו כן למד גם אצל הרב [[פנחס הורוביץ]] מחבר ספר הפלאה ואצל הרב טיבלי שייער ב[[מיינץ]] ורבנים נוספים{{הערה|שנזכרו בספריו, מהם הרב [[מנחם ליליג]], הרב [[יהודה ליסא כ"ץ]] והרב [[שלמה מאאז]]. ראו יהודה נחשוני, רבינו משה סופר עמוד 221}} . חוץ מלימודיו התורניים למד גם [[מתמטיקה]], [[אסטרונומיה]] והיסטוריה כללית, אצל הרב טיבלי.
ב-[[1786]] הלך בשליחות רבו לפרוסניץ, כדי להפיץ את תורתו בעולם{{הערה|1=הרב ד"ר אליעזר כ"ץ, החת"ם סופר עמ' 16}}, שם נשא לאשה את שרה מלכה – בתו של ר' משה ירוויץ ב[[פרוסניץ]], ושם נעשה לראש הישיבה של העיר. בתחילה סירב להיות בתפקיד רבנות אבל מחוסר פרנסה קיבל על עצמו בשנת [[1794]] משרת רבנות בעיר [[דרזניץ]] שב[[מורביה]], על פי תקנות מעהרין (מורביה) בעת ההיא לא היה ניתן לכהן כרב בלא סמיכה מרב המדינה, החתם סופר שהחזיק בסמיכה רק מהרב אדלר, ביקש מרבי [[מרדכי בנט]] שהיה הרב הכולל של מורביה לסומכו, וקיבל ממנו כתב סמיכה בראשית שנת ה'תקנ"ד{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28037&st=&pgnum=39 באתר hebrewbooks]}}. בשנת ה'תקנ"ח ([[1798]]) עבר ל[[מטרסבורג|מטרסדורף]] שב[[הונגריה]] (כיום
בשנת [[1807]]{{הערה|1=העתק מהכתב רבנות נדפס וגם מתפרסם [http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=377479#p377479 פה]}} התמנה לרב ב[[פרשבורג]] (כיום [[ברטיסלאבה]] בירת [[סלובקיה]]), שהייתה הקהילה הגדולה והחשובה ב[[הונגריה]], שם המשיך להרביץ תורה ב[[ישיבת פרשבורג|ישיבה גדולה]] שאליה הגיעו תלמידים מארצות רבות שמספרם הגיע עד ל-500. שימש כרב הגליל (המחוז) וכראש הישיבה כ-33 שנה – עד יום מותו, ובמקביל שימש גם כ[[מוהל]]{{הערה|'''פנקס המוהל חתם סופר''' : רשימת הנימולים בין השנים ה'תקע"ג–ה'תקצ"ט / על ידי מרן... משה סופר... שחקק עלי גיליון בעצם כתי"ק ; עם בירורים והערות בענייני מילה, שמות וכינויים והמסתעף, ונלוה אליו: לתולדות משפחות בפרשבורג : קורות הנימולים למשפחותיהם, נערך ונסדר על ידי משה אלכסנדר זושא קינסטליכער. בני ברק : מכון ’זיכרון’ להנצחת יהדות הונגריה, תשע"ה.}}.
| |||