אלעזר בירבי קליר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה |
שם הספר הכתב ללא מקף |
||
שורה 4:
מוצאו ותקופתו של הקליר היו שנויים במחלוקת. ב[[ימי הביניים]] היו מן ה[[ראשונים]] שסברו שהוא מתקופת ה[[תנאים]], וזיהו אותו עם התנא רבי [[אלעזר ברבי שמעון]], שעליו נאמר ב[[מדרש]]{{הערה|{{מדרש רבה|ויקרא|ל}}.}} כי היה [[דרשן]] ופייטן{{הערה|תוספות מסכת חגיגה, דף יג עמוד א, ד"ה ורגלי.}} (לגרסה אחרת, המדרש עוסק ברבי [[אלעזר בן ערך]], ובהתאם לה יש שזיהו את הקליר עמו{{הערה|שו"ת הרשב"א א' תס"ט}}). גם המצטטים סברה זו רואים בה כאחת האפשרויות, ומוסיפים אפשרות נוספת שהוא חי לאחר חיתום [[התלמוד הירושלמי]]. חכמי ה[[מקובל|מקובלים]] סברו גם הם כי הקליר הוא רבי אלעזר ברבי שמעון, כמו שמביא [[מהרח"ו]] בספרו [[שער הכוונות]] בשם רבו [[האר"י]]: "שמעתי בשם מורי ז"ל, כי הקליר שסדר [[קרובות (פיוט)|קרוב"ץ]] במחזור האשכנזים הוא רבי אלעזר בר' שמעון". ב[[עידן האורות|תקופת ההשכלה]] נטו לאחר את זמנו, וסברו שהוא בן [[המאה ה-10]] או [[המאה ה-11|ה-11]] ב[[איטליה]], והיו מהם שאף זיהו את מקום מגוריו עם [[קליארי]] (Cagliari).
עם גילוי [[גניזת קהיר]], ובהּ אוסף גדול של פיוטיו, התאפשר [[תיארוך]] מבוסס יותר. במקומו של הקליר ייתכן שכבר נהגו בשני ימים של ראש השנה{{הערה|ראו: פליישר, תרביץ נב, עמ' 237 ואילך, ועמ' 258 ואילך. ה[[תוספות
העובדה שבפיוטיו יש אזכורים ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|שלטון הנוצרי]] ב[[ארץ ישראל]], וגם ל[[כיבוש ירושלים בידי הפרסים|כיבוש הפרסי במאה ה-7]],{{הערה|ראו: עזרא פליישר, ע' (תשמ"ה). "לפתרון שאלת זמנו ומקום פעילותו של ר' אלעזר בירבי קיליר", תרביץ נד ג, ניסן–סיון תשמ"ה, עמ' 399}} אבל אין אזכורים ל[[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|כיבוש הערבי]] (ב[[638|שנת 638 לספירה]]), מוכיחה שחי במאה ה-6 או בראשית המאה ה-7, אך בכל מקרה לא לאחר הכיבוש ה[[ערבי]]. בחלק מפיוטיו חתם בראשי השורות ([[אקרוסטיכון]]) בשם עירו "קריית ספר", שעל פי הסברה היא [[טבריה]], שהייתה מרכז לחכמים ולסופרים עד לכיבוש הערבי. לא ידוע על מקום מגוריו אחרי כן.
שורה 43:
בלשונו של הקליר זלזלו גם כמה מאנשי [[תנועת ההשכלה]] ומאנשי [[תחיית הלשון העברית]]. [[מנדלי מוכר ספרים]] טבע את הפועל "מתאָצקוֹצצים" כדי ללגלג על סגנונם הסתום – בעיניו – של הפייטנים,{{הערה|1="'''והלשון''' של אותו הספר כפתור ופרח! ברוחם של היהודים ובטעמם... "אץ קוצץ" הרי לשונו אף היא יפה, אבל בעלי "אץ-קוצץ" יש ויש עכשו בעולם, ואיך שלא יהיו מתאָצקוֹצצים – סוף סוף אפשר למצוא חידתם, אם לא בלה, על כל פנים מקצתה, ואם כן מה רבותא של לשון זו? אין דבור חביב ומרוצה ליהודים אלא זה, שלאו מוחו של אדם סובלו, כיון שאין מבינים אותו ודאי עמוק עמוק הוא... אבל אין זה מענייני." (מנדלי מוכר ספרים, '''[http://benyehuda.org/mos/book_of_beggars.html ספר הקבצנים]''', עמ' 23–24)}} ו[[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] כינה את הסגנון "אבני חצץ של אץ קוצץ".{{הערה|1=[[ח"נ ביאליק]], "[http://benyehuda.org/bialik/article07.html שירתנו הצעירה]", אודסה, כסלו תרפ"ו, ב[[פרויקט בן-יהודה]]}}
מצד שני, פיוטי הקליר גם זכו לשבחים רבים במשך הדורות: מבין מחיי השפה העברית עצמם, העריץ [[אליעזר בן-יהודה]] את הקליר וקרא לו "ראש מחיי לשון עברית"{{הערה|1=לנג, יוסף, "דַּבֵּר עִבְרִית! חיי אליעזר בן
ר' [[חיים ויטל]] מעיד על רבו, [[האר"י]] הקדוש, כך:{{הערה|1='''שער הכוונות''', 'דרושי עלינו לשבח'}}
| |||