מגדל בבל – הבדלי גרסאות

'''מִגְדַּל בָּבֶל''', או בכינויו הרווח בספרות הרבנית: '''מעשה דור הפַּלָּגָה''', הוא [[סיפורי התנ"ך|סיפור מקראי]] המופיע בסוף [[פרשת נח]] שב[[ספר בראשית]], לאחר סיפור [[המבול]]. לפי המסופר, בשחר האנושות התיישבו בני האדם בארץ [[שנער]] (דרום מזרח [[מסופוטמיה]]), הקימו שם עיר ובנו בה מגדל גבוה. [[אלוהים]] לא ראה בעין יפה את בניית העיר והמגדל, בלבל את שפתם, ובכך גרם להפצתם בכל רחבי תבל. כתוצאה מכך חדלו בני האדם לדבר ב[[שפה]] משותפת ונוצרו השפות השונות. על שם בלילת השפות נקראה העיר בשם "[[בבל]]". סיפור זה [[אטיולוגיה|מעניק הסבר מקראי]] למגוון הלשוני של האנושות ולפיזורה הגאוגרפי.