הבדלים בין גרסאות בדף "אפריקה"

הוסרו 9 בתים ,  לפני חודשיים
(←‏היסטוריה: עריכה)
(←‏היסטוריה: ניסוח)
בשנים שלאחר מכן, במאות הראשונות שלפני הספירה, נכבשה צפונה של היבשת בתחילה בידי [[יוון העתיקה|יוון]] ולאחר מכן בידי [[רומא העתיקה|רומא]], שהביאה לאזור את ה[[נצרות]] והרחיקה את ה[[פוליתאיזם]] לפנים היבשת. אך הנצרות זו לא נשארה הדת השלטת באזור לאורך זמן, וכבר כמה מאות שנים לאחר מכן ([[המאה ה-6|המאות ה-6]] ו[[המאה ה-7|ה-7]]), נכבש האזור בידי [[האימפריה המוסלמית]], וה[[אסלאם]] הפך לדת השלטת באזור עד ימינו אלה, אם כי עדיין נותרו מיעוטים נוצריים בצפון אפריקה, כשהגדול ביניהם הוא המיעוט ה[[נצרות קופטית|קופטי]] שבמצרים. ימים אלו היו ימים של פריחה [[תרבות]]ית באזור, אך עד מהרה, עם התמוטטותה של האימפריה המוסלמית, שקע האזור לסכסוכים בין שושלות מוסלמיות על השליטה באזור. [[אפריקה שמדרום לסהרה]], נשארה נחשלת מבחינה כלכלית ותרבותית, ומנותקת משאר העולם, אם כי האזור כן הצליח להצמיח מספר ממלכות עצמאיות.
 
כאלף שנה לאחר כיבוש האזור בידי האימפריה המוסלמית, במהלך [[המאה ה-16|המאות ה-16]] ו[[המאה ה-17|ה-17]], אוחד רוב האזור שוב לידי ישות מדינית אחת תחת [[האימפריה העות'מאנית]]. בינתיים החלו האימפריות האירופאיות לבחוש בנעשה ב[[אפריקה שמדרום לסהרה]], שכמו תמיד סבלה מריק שלטוני. בתחילה עשו זאת [[האימפריה הפורטוגזית|הפורטוגזים]], לאחר מכן ה[[האימפריה הצרפתית|צרפתים]], ה[[האימפריה הבריטית|אנגלים]] וה[[האימפריה ההולנדית|הולנדים]], ולבסוף הצטרפו גם ה[[האימפריה הגרמנית|גרמנים]], ה[[האימפריה הבלגית|בלגים]], ה[[האימפריה האיטלקית|איטלקים]] וה[[האימפריה הספרדית|ספרדים]]. מעצמות אלו בתחילה חקרו את היבשת, לאחר מכן שלחו [[מיסיונרים]] ומתיישבים, ולבסוף כבשו את האזור. עד סוף [[המאה ה-19]], כברהיבשת כל היבשתכולה, למעט [[אתיופיה]] ו[[ליבריה]], הייתה תחת שלטון זר, בין אם אירופאי או עות'מאני. השלטון הזר ניצל את משאבי היבשת לצרכיו. הוא סחר ברבים מאנשי היבשת כ[[עבדות|עבדים]], וביצע [[כרייה]] ענפה של משאבי הטבע ביבשת. עם זאת, הוא גם תרם רבות לפיתוחה ולתהליכי ה[[מודרניזם|מודרניזציה]] שלה.
 
במהלך [[המאה ה-20]], החל תהליך הדרגתי נרחב יותר ויותר של [[דה-קולוניזציה]]. רבים במערב החלו למאוס ב[[אימפריאליזם]], ותנועות לאומיות רבות קמו ברחבי היבשת. בשתי [[מלחמות העולם]] לחמו מדינות [[אירופה]] ברחבי היבשת, בעיקר בחלקה הצפוני, ובעשורים שלאחר מכן, החלו להשתחרר רוב ארצות היבשת מהשלטון האירופאי.
 
הסכסוך בין [[ארצות הברית]] לבין [[ברית המועצות]] במהלך [[המלחמה הקרה]] שיחק אף הוא תפקיד בחוסר היציבות. כאשר מדינה קיבלה את עצמאותה לראשונה, ציפו ממנה כי תחבור לאחת משתי מעצמות העל הללו. מדינות רבות בצפון אפריקה קיבלו עזרה צבאית סובייטית, בעוד שמדינות ב[[מרכז אפריקה]] ובדרומה קיבלו את עזרתן של ארצות הברית ו[[צרפת]]. הסלמה אירעה ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], כאשר [[אנגולה]] ו[[מוזמביק]], שזכו לעצמאותן בשנים אלה, קשרו את עצמן לברית המועצות, בעוד שמערב אפריקה ודרומה חברו לבלום את ההשפעה הסובייטית. [[סכסוכי גבול]] ו[[טריטוריה]] היו נפוצים אף הם, כאשר הגבולות שקבעו האירופים עורערו שוב ושוב בידי מדינות האזור.