המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 54:
ירושלים העברית הייתה מטרה לשלושה פיגועים באמצעות [[מכונית תופת|מכוניות תופת]]:{{הערה|1=[[אורי מילשטיין]], [[תולדות מלחמת העצמאות (ספר)]] - כרך שלישי.}}
* ב-[[1 בפברואר]] [[1948]] פוצצו פקודיו של [[עבד אל קאדר אל חוסייני]] ועריקים בריטים מכונית תופת ליד מבנה ה[[עיתון]] "[[פלסטיין פוסט]]", ה[[אנגלי]], בבעלות יהודית, ששכן ברחוב החבצלת (אז "רחוב הסולל"). העיתון הוגדר על ידי חוסייני כ"מרעיל האווירה הציבורי".{{מקור}} מולו היה [[בית מלון]] בו התאכסנו מלווי השיירות לירושלים, שחוסייני התכוון לפגוע גם בהם. בפיגוע נהרג אדם אחד, נפצעו עשרים ונזק רב נגרם לרכוש.
* ב-[[22 בפברואר]] 1948 ביצעו אנשי [[עבד אל קאדר אל חוסייני]] ועריקים מ[[הצבא הבריטי]] [[הפיגוע ברחוב בן -יהודה (1948)|פיגוע ברחוב בן -יהודה]], ליד שני בתי המלון שבהם שהו חברי ה[[פלמ"ח]] שליוו את השיירות לירושלים{{הערה|1=המלווים יצאו את המלון בבוקר מוקדם ולא נפגעו.}} ומפונים מרחוב הסולל. בפיגוע נהרגו 58 בני אדם. בעקבותיו נמנעו החיילים הבריטים מלהיכנס לאזורים היהודיים בירושלים. הפיגוע נעשה באמצעות שלוש משאיות תופת שיצאו מהכפר [[עמואס]].{{הערה|[[בני מוריס]], '''1948 : תולדות המלחמה הערבית-הישראלית הראשונה''', ספריית אופקים, עמ' 128}}
* ב-[[11 במרץ]] 1948 פוצץ אנטון דאוד, ערבי נוצרי, מכונית תופת בחצר [[בניין המוסדות הלאומיים]]. שנים-עשר אנשים נהרגו, מאה נפצעו ואגף [[קרן היסוד]] נהרס.