אלימות מילולית – הבדלי גרסאות

==יחס החברה לאלימות מילולית==

אלימות מילית היא די נפוצה ולרוב לא מתייחסים לאלימות מילולית, באותה חומרה שבה מתייחסים לאלימות פיזית, בין השאר כי אין הוכחה גלויה לקיומה, בשונה מאלימות פיזית חמורה, המותירה סימני חבלה על גוף הקורבן. שופט [[בית המשפט העליון]], [[עוזי פוגלמן]], כתב על עבירות של אלימות מילולית: {{ציטוטון|להשקפתי, לא בנקל ייקבע כי בסוג מעין זה של עבירות נשקפת מסוכנות המצדיקה מעצרו של נאשם עד תום ההליכים וקביעה זו ראוי שתישמר לנסיבות חריגות וקיצוניות במיוחד}}{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17091320.M02|סוג=בש"פ|עותר=צביקה זר|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=29 בנובמבר 2017}}}}. לעומתו, השופט [[אורי שהם]] כתב: {{ציטוטון|פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית}}{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=18025250.I02|סוג=בש"פ|עותר=מדינת ישראל|משיב=לורי שם טוב|ניתן ב=17 באפריל 2018}}}}. השופט [[נעם סולברג]] כתב בעניין: {{ציטוטון|לא למותר לזכור ולהזכיר כי פגיעה בשמו הטוב של אדם ובפרטיותו הריהי כואבת עד מאד – מרה כלענה, חדה כחרב – לא אחת יותר מאשר פגיעה פיזית, והיא מסוגלת לזעזע את עולמו של כל אדם.}}{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=17019990.o01|סוג=בש"פ|עותר=לורי שם טוב|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=3 במרץ 2017}}}}.

 

== קישורים חיצוניים ==