צורת הסונאטה – הבדלי גרסאות

המונח "צורת סונאטה" שנוי במחלוקת ויש אומרים, מטעה בפירוש, משום שמשתמע ממנו שיש דפוס קבוע, שאליו חתרו [[מלחין|מלחינים]] קלאסיים ורומנטיים בכתיבתם. למעשה, "צורת הסונאטה" היא יותר בחזקת דגם, שפותח לצורך אנאליזה מוזיקלית וכך יש לראותו. אף כי התיאורים בדף זה יכולים לענות על הציפיות כאנאליזה להרבה מבנים של פרק-ראשון, יש די וריאציות להצדיק את צורת הרבים ב"צורות סונאטה",{{הערה|שם=הערה_א}} המחקר המעמיק של [[צ'ארלס רוזן]] במונח ושימושיו. בתקופה הקלאסית, הווריאציות האלה כוללות (אבל אינן מוגבלות לכך) תצוגה מונו-תמאטית, שבה מוצג אותו חומר בסולמות שונים (שיטה שהיידן השתמש בה רבות), "קבוצת נושא שלישי" בסולם שונה משני האחרים (שיטה ששימשה את [[פרנץ שוברט|שוברט]] ואת [[יוהנס ברהמס|ברהמס]]), רפריזה של קבוצת הנושא השני בסולם "שגוי" (במקרים רבים הסובדומיננט, כמו בסונאטה לפסנתר בדו מז'ור, ק. 545 של מוצרט ובסימפוניה השלישית של שוברט) וקטע קודה ממושך, המאופיין בתהליכי עיבוד, במקום סיכום (מצוי ברוב יצירות בטהובן מאמצע התקופה, כמו [[הסימפוניה השלישית של בטהובן|הסימפוניה השלישית]] שלו). במהלך [[המוזיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית|התקופה הרומנטית]] נעשו עיוותי צורה וווריאציות נפוצים כל כך ([[גוסטב מאהלר|מאהלר]], [[אדוארד אלגר|אלגר]] ו[[יאןז'אן סיבליוס|סיבליוס]], בין השאר, נזכרים במחקרו של '''ג'יימס הפאקובסקי'''), ש"צורת הסונאטה" כפי שהיא מתוארת כאן איננה מתאימה עוד לתיאור המבנים המוזיקליים המסובכים, הנושאים לא פעם את שמה.