עקרון האי-ודאות – הבדלי גרסאות

'''עקרון איהאי-הודאותודאות של הייזנברג''' הוא עקרון יסוד [[פיזיקה|פיזיקלי]] ב[[מכניקת הקוונטים]], הקובע כי לא ניתן לקבוע בו-זמנית ערכים מדויקים לזוגות של [[משתנה|משתנים]] מדידים (לדוגמה [[מהירות]] מדויקת ו[[מיקום (גאוגרפיה)|מיקום]] מדויק ב[[מרחב (פיזיקה)|מרחב]]) מסוימים של [[חלקיק יסודי]] יחיד, גם אם כלי מדידה הם בעלי דיוק [[אינסוף|אין-סופי]]. עיקרון זה פורסם בשנת [[1927]] על ידי ה[[פיזיקאי]] זוכה [[פרס נובל]], [[ורנר הייזנברג]], ונקרא מאז על שמו.

עקרון איהאי-הודאותודאות חל על כל הגופים, אולם הוא ניכר רק במדידות בסדר גודל של [[קבוע פלאנק]], ומכאן שהוא משפיע בדרך כלל רק על [[אטום|אטומים]] ו[[חלקיק תת-אטומי|חלקיקים תת-אטומיים]]. לכן, ב[[פיזיקה קלאסית]], העוסקת בגופים גדולים, איהאי-הודאותודאות הנובעת משגיאות מדידה גדולה בדרך כלל ב[[סדר גודל|סדרי גודל]] מאימהאי-הודאותודאות הנובעת מעקרון הייזנברג, ועקרון איהאי-הודאותודאות נעשה זניח.

==עקרון איהאי-הודאותודאות בתרבות==

קביעתו של הייזנברג כי עקרון איהאי-הודאותודאות אינו תוצאת בעיה של מדידה, שאולי תיפתר עם שכלול השיטות והמכשירים, אלא תכונה בסיסית ומהותית של ה[[טבע]], השפיעה עמוקות על ה[[פיזיקה]] ועל ה[[פילוסופיה]] של התודעה. בתחום זה של הדעת הוא מעורר בעיות קשות ועמוקות של פרשנות, שכן נראה שלא ניתן עוד לדעת את המציאות באופן מדויק. פרשנויות אלו עודן שנויות במחלוקת בקרב הפיזיקאים והפילוסופים. ויכוח זה גרם לכך שעקרון איהאי-הודאותודאות הוא אחד מהעקרונות הפיזיקליים המפורסמים ביותר.

בסרט "[[האיש שלא היה שם]]" מאת [[האחים כהן]], משמש עקרון איהאי-הודאותודאות מקור השראה לעו"ד פרדי רידנשניידר.

בספרי [[מדע בדיוני]] רבים (כגון: "[[החתול העובר דרך קירות]]" של [[רוברט היינליין]]) משתמשים בעקרון איהאי-הודאותודאות כדי ליצור עולמות שנראים על פניהם דמיוניים ובהם מגיע העיקרון למימוש ברמה יום-יומית.

חשוב לראות כי "עקרון איהאי-הודאותודאות" אינו מתייחס כלל לוודאות או ל[[הסתברות]], אלא לדיוק ולרזולוציה הקיימת בעולם הפיזיקלי מעצם מבנהו. מסיבה זו הייזנברג התרעם מאוד על כך שקראו לתגליתו בשם המעורר טענות כה רבות שאין להן קשר למדידה או לערכים של פרמטרים מדידים – "אי-ודאות".{{מקור}}