דואליות גל-חלקיק – הבדלי גרסאות

בעיה נוספת צצה בהסבר ל[[ספקטרום]] של [[קרינת גוף שחור]]. [[חוק ריילי-ג'ינס]] תיאר את התופעה היטב באורכי גל ארוכים ([[אינפרה אדום]]) אך חישוב סה"כ הקרינה הנפלטת נתן ערך אינסופי באורכי גל קצרים ([[אולטרה סגול]]). קושי זה, שנקרא "[[האסון האולטרה סגול]]" נפתר ב-1901 על ידי [[מקס פלנקפלאנק]] שכתב באמצעות [[קבוע פלנק]] נוסחה האומרת שבתדרים הקצרים יחסית לקבוע החדש ולטמפרטורה עוצמת הקרינה תהיה נמוכה. כדי להגיע לנוסחה נדרשה הנחה שבתדרים קצרים הקרינה באה במנות קבועות – ה"אטומים" של הקרינה. ב-1905 אלברט איינשטיין השתמש גם הוא במושג של מנות אור, אשר כיום מכונות [[פוטון|פוטונים]] כדי להסביר את [[האפקט הפוטואלקטרי]] וב-1922 גילה [[ארתור קומפטון]] את [[אפקט קומפטון]], בו אור מתפזר מחומר תוך כדי שאורך הגל גדל, והראה שכדי להסביר אותו צריך ליחס לאור אופי חלקיקי.