סלטיק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: הרחבה של השנים הראשונות עד לשנות ה60. |
|||
שורה 54:
==היסטוריה==
[[קובץ:Celtic celebrate a goal.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שחקני סלטיק חוגגים הבקעת שער, 2010]]
=== הקמת המועדון ותקופת ווילי מלי ===
סלטיק נוסדה ב-[[6 בנובמבר]] [[1887]] במפגש בכנסיית סנט מארי'ס על ידי [[כומר]] סקוטי [[נצרות קתולית|קתולי]] ממוצא [[אירי]] בשם אנדרו קירנס, שנודע יותר לאורך הדורות בכינויו הדתי "האח וולפריד" (Brother Walfrid). כוונתו המקורית הייתה לגייס כספים לעניים שגרו ברובע הEast End בעיר גלאזגו, כאשר הוא הקים את ה"קרן שולחן ארוחת הערב לילדים עניים" (''Poor Children's Dinner Table),'' והוא הקים את קבוצת הכדורגל כאמצעי לאיסוף כספים לקרן. את דרך איסוף כספים זאת לקח כרעיון מהמועדון [[היברניאן]] שהוקם אף הוא למטרה זו על ידי מהגרים איריים. את השם "סלטיק" (מהוגה: ''"Seltik")'' כוון לייצג את השורשים האיריים והסקוטיים של המועדון. למועדון יש מאז את הכינוי: "''The Bohys"'', אך הם ידועים גם בכינוי ''"The Bold Boys"'' ("הבחורים האמיצים"). גלויה שנשלחה מתחילת המאה ה-20 בה מופיעה הקבוצה ותחתה הכיתוב ''"The Bould Bhoys"'' היא העדות הראשונה לשם הקבוצה הייחודי - תוספת האות "h" במילה "Boys" הינה שימוש לדקדוק בשפה ה[[גאלית סקוטית|גאלית]], בה אחרי האות b מופיעה לרוב האות h. ב[[28 במאי]] [[1888]] שיחקה סלטיק את משחקה הרשמי הראשון נגד היריבה המיתולוגית [[גלאזגו ריינג'רס]], וניצחה 5-2 במסגרת [[משחק ידידות]]. ניל מק'אלום הינו השחקן הראשון שהבקיע במשחק רשמי עבור סלטיק. ה[[מדים]] הראשונים של הקבוצה הורכבו מחולצות לבנות עם דש בצבע [[ירוק]], מכנסיים בצבע שחור, וגרביים בצבע ירוק אמרלד. סמל הקבוצה המקורי כלל צלב בצבע ירוק עם רקע אליפטי בצבע אדום. בשנת [[1889]] הגיעה הקבוצה לגמר [[הגביע הסקוטי]] (בעונה הראשונה שלהם בתחרות), אבל הפסידה 2-1 בגמר. פעם נוספת הגיעה הקבוצה לגמר בשנת [[1892]], והפעם ניצחה סלטיק 5-1 את [[קווינס פארק (כדורגל)|קווינס פארק]] וזכתה בתואר הרשמי הראשון בתולדותיה. מספר חודשים לאחר מכן עברה סלטיק לשחק באצטדיון ה[[סלטיק פארק]], בו הם משחקים עד היום. עונה לאחר מכן ב-[[1893]] זכתה סלטיק באליפות הראשונה בתולדותיה. ב-[[1895]] קבעה סלטיק תוצאת שיא לניצחון ביתי כשניצחה 11-0 את [[דנדי יונייטד]] בליגה. בעונת [[1897]] הפכה הקבוצה להיות חברה בע"מ, ו-ווילי מיילי מונה להיות מאמן הקבוצה הראשון בתפקידו (בתקופה זו התפקיד נקרא "מזכיר הקבוצה" או "מנהל מזכירות הקבוצה"). בין השנים [[1905]] ל[[1910]] זכתה הקבוצה באליפות המדינה 6 פעמים ברציפות, כאשר ב[[1907]] וב [[1908]] היא גם זוכה בגביע המדינה ומשלימה דאבל מקומי. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] זכתה הקבוצה באליפות הליגה 4 פעמים ברציפות, תוך כדי השלמת רצף של 62 משחקים ללא הפסד בין השנים [[1915]] ל-[[1917]]. באמצע [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] צמח בקבוצה אחד החלוצים הבולטים בהיסטוריה של המועדון, [[ג'ימי מקגרורי]] שהיה גם אחד השחקנים הטובים בתפקידו בהיסטוריית הכדורגל הבריטי. בכ-16 עונות הקריירה שלו הבקיע ג'ימי 550 שערים ב-547 משחקים (כולל בתקופת השאלה למועדון קליידבנק) - שיא בריטי לתקופה זו. ב[[ינואר]] [[1940]] הודיעה הקבוצה על פרישתו של מיילי מאימון הקבוצה בגיל 71. בסך הכל תחת מאמנם הראשון, ווילי מלי, זכתה הקבוצה ב-30 תארים משמעותיים ב-43 שנים, מתוך 52 השנים בהם כיהן בתפקידים שונים במועדון (כולל שחקן, מנהל-מזכיר ומאמן).
=== שנות ה-40 וה-50 ===
ב[[פברואר]] [[1940]] מונה ג'ימי מק'סטיי למאמן הקבוצה. הוא כיהן מעל ל-5 שנים בתפקיד זה, למרות שבעקבות [[מלחמת העולם השנייה]], לא התקיימה ליגה סדירה רשמית בסקוטלנד. במקום הליגה והגביע הסקוטי התקיימו תחרויות אזוריות, וסלטיק לא הצליחה בתחרויות אלה, אבל כן זכתה ב"גביע הניצחון של אירופה" ב[[מאי]] [[1945]], תחרות גביע חד פעמי לחגיגות הניצחון על גרמניה הנאצית וסיום המלחמה באירופה.
בהמשך מונה השחקן הקפטן לשעבר ג'ימי מקגרורי למאמן הקבוצה ב[[1945]]. תחתיו ניצחה הקבוצה את [[ארסנל]], [[מנצ'סטר יונייטד]] ו[[היברניאן]] בדרך לזכייה בתחרות החד פעמית [[גביע ההכתרה]] ב[[1953]] לחגוג את הכתרת המלכה [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת|אליזבת השנייה]] למלכת האי. בנוסף הוא הוביל את הקבוצה לדאבל בשנת [[1954]]. ב[[19 באוקטובר]] [[1957]] הביסה סלטיק את ריינג'רס בתוצאת שיא של 7-1 בגמר גביע הליגה הסקוטי ב[[האמפדן פארק]] ב[[גלאזגו]] ושמרה על התואר בו זכתה לראשונה עונה לפני כן. תוצאה זו נשארה תוצאת שיא בשלב גמר מקומי בריטי כלשהוא.
=== שנות ה-60 וה-70 ===
בשנים הבאות הקבוצה התקשתה לשחזר את ההישגים ולא הצליחה לזכות בתואר משמעותי. שחקן וקפטן הקבוצה בעבר ג'וק שטיין החליף את מקגרורי בתפקיד המאמן ב[[1965]], והצליח לזכות עם הקבוצה בגביע הסקוטי בחודשים הראשונים, והצליח להוביל אותם לזכייה באליפות בעונה לאחר מכן.
[[1967]] הייתה השנה הטובה של סלטיק מאז ומתמיד. הם זכו בכל התחרויות בהן השתתפו: אליפות סקוטלנד, גביע סקוטלנד, גביע הליגה הסקוטי, [[גביע גלאזגו]] והפכו לקבוצה הבריטית הראשונה שזוכה ב[[ליגת האלופות|גביע אירופה]]. "אריות ליסבון", כפי שכונו, ניצחו את קבוצת [[אינטר מילאנו]] 2-1 ב[[גמר גביע אירופה לאלופות 1967|משחק הגמר]] ב[[ליסבון]], [[פורטוגל]].
| |||