רדיו בלה בלה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yuval3695Adler (שיחה | תרומות) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 38:
"הפי - ציני, בעל לשון חדה (כתוצאה משימוש ב[[חומר פסיכואקטיבי|סמים]]), משדר בצהריים עד הערב".
חלק זה של האלבום מכיל את רוב הלהיטים שיצאו מהאלבום ביניהם "חדשות?", "נרקומנים", "מעליות" ו-"אני לא רוקד כשעצוב". האלבום הופק על ידי [[יזהר אשדות]] באולפנו הראשון ברחוב טרומפלדור ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] במאי 1993, והסאונד ברובו [[פאנק (Funk)|פאנקי]], [[דאנס]]י, אלקטרוני ומבוסס על [[סינתיסייזר]]ים, [[דוגם צלילים|סימפולים]] ו[[מכונת תופים|מכונות תופים]] ופחות על כלים אקוסטיים. החלק נפתח בקטע הקצר "צפוי שינוי" שבו שר ומנגן בגיטרה מאיר בנאי על לכתו של פרדי ועל בואו של הפי ומציג אותו באור חיובי ואופטימי. השיר "עכשיו אני" שלו הופק קליפ מציג את הדמות של "הפי", שמספר על האהבה שלו בשידורים ועל תחושת הסיפוק העצמי שהוא מקבל מזה.
השיר "קוק בצהריים" מספר על הצורך הבלתי פוסק בסמים על מנת לשדר ולגרום לדיבור לזרום. השיר "חדשות?" הפך לאחד מהשירים הידועים מהאלבום בין היתר בשל הגימיק שהוא הביא שבו 8 [[שדרן רדיו|שדרני רדיו]] פופולריים ביניהם: [[רפי רשף]], [[אורלי יניב]], [[רבקה מיכאלי]], [[יואב קוטנר]], [[דידי הררי]], [[אברי גלעד]] ו[[אהוד מנור]] שהקריאו טקסטים האמורים לייצג מבזק חדשות רגיל ושגרתי המבשר על אסונות ופרסומות אינטימיות. הנקודה בעצם צוחקת בצורה צינית ומרירה עד כאב על האדישות לנוכח הדברים הנוראיים המדווחים בשורות כמו "ירו היום במישהו עם סיבה או בלי. זה עושה לכם משהו?" וכמו כן על חוסר האמונה שהדברים ישתנו: "עוד יום. עוד יום".
|