ויקיפדיה

בזק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 70:
 
=== שינויים רגולטוריים בעשור השני של המאה ה-21 ===
בנובמבר 2014 אישר [[שר התקשורת]] את החלת רפורמת "השוק הסיטונאי" במסגרתה בזק תחויב [[חכירה|להחכיר]] את התשתית הפיזית שלה לחברות מתחרות. החברות המתחרות יוכלו למכור שירותי אינטרנט, טלפוניה ו-IPTV כאשר הן קונות מבזק תשתית במחיר שנקבע על ידי משרד התקשורת ומוכרות אותה לצרכן.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור, [http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3645235,00.html |ביומו האחרון בתפקיד: ארדן חתם על פתיחת שוק התקשורת הקווית לתחרות], [[כלכליסט]], |3645235|17 בנובמבר 2014}}}} בפברואר 2015 נכנסה הרפורמה לתוקף, כאשר החברות סלקום ופרטנר טוענות כי בזק מערימה קשיים על יישום הרפורמה.{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|ספקי האינטרנט: "בזק מחסלת את רפורמת השוק הסיטונאי"|3658668|7 במאי 2015}}}}
 
ביולי 2016 קבע [[היועץ המשפטי לממשלה]] כי [[בנימין נתניהו]], [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] המשמש גם כ[[משרד התקשורת|שר התקשורת]], אינו יכול לטפל בענייניה של בזק בעקבות קשרי חברות עם בעלי קבוצת בזק, שאול אלוביץ'.{{הערה|{{TheMarker|[[צבי זרחיה]]|השר לענייני אלוביץ': הכנסת העבירה את סמכות הטיפול בקבוצת בזק מנתניהו לצחי הנגבי|technation/1.3011734|19 ביולי 2016}}}} באוקטובר 2016 הנחה [[מבקר המדינה]] את השר [[צחי הנגבי]] שלא לעסוק בנושא ההפרדה המבנית של בזק, עד אשר תושלם הביקורת בנושא רפורמת השוק הסיטונאי.{{הערה|{{כלכליסט|רוני זינגר|מבקר המדינה לשר הנגבי: אל תתעסק בהפרדה המבנית של בזק|3700678|31 באוקטובר 2016}}}}
שורה 77:
{{אקטואלי}}
{{ראו גם|פרשת בזק-אלוביץ'}}
עד יוני 2015, החזיקה בזק אשר בשליטת שאול אלוביץ', ב-49.8% ממניות חברת הלוויין [[Yes הטלוויזיה בלוויין|yes]]. בחודש זה רכשה בזק בעסקת בעלי עניין את יתרת המניות מחברת [[יורוקום]] שבבעלות אלוביץ'.{{הערה|{{Citeכלכליסט|יניב news|url=https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0רחימי,7340,L-3715611,00.html רחלי בינדמן וגולן חזני|title=עסקת בזק־yes אושרה למרות כל סימני האזהרה|date=2017-06-3715611|21|newspaper=כלכליסט -ביוני www.calcalist.co.il|access-date=2017-06-25}}}} ב-20 ביוני 2017 הפכה לגלויה חקירה של [[רשות ניירות ערך|הרשות לניירות ערך]] סביב אותה עסקה, במסגרת החקירה הגלויה פשטה הרשות על משרדי חברת בזק ו-yes, החרימה מסמכים ומחשבים וחקרה מנהלים בכירים ודירקטורים בשתי החברות. מנכ"ל yes, [[רון אילון]], וסמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן נחקרו ונשלחו ל[[מעצר בית]] למספר ימים. שאול אלוביץ' נחקר אף הוא ונאסר עליו ליצור קשר עם עובדים בקבוצת בזק או יורוקום למשך מספר ימים, כמו כן הוצא נגדו [[צו איסור יציאה מן הארץ|צו עיכוב יציאה מהארץ]].{{הערה|{{Cite newsTheMarker|url=https://www.themarker.com/law/1.4192278|title=החשדותלתקן נגדאת אלוביץ'נזקי ובכיריגיל yesההתבגרות: מרמההטיפול והפרתהחדשני אמונים,של עבירותיפה מנהלים,מקסימוב שיבושבצלקות הליכי משפטאקנה|newspaper=TheMarker|language=he|access-date=2017-06-251.4192278}}}} גם מנכ"לית בזק, [[סטלה הנדלר]], נחקרה בחשד למרמה.{{הערה|{{Citeynet|תומר news|url=http://www.ynet.co.il/articles/0גנון,7340,L-4979934,00.html כלכליסט|title=הפרשה מסתעפת: מנכ"לית בזק סטלה הנדלר חשודה בעבירות מרמה ודיווח|date=2017-06-4979934|23|newspaper=Ynet|language=he|access-date= ביוני 2017-06-25}}}} לפעילות החקירה השפעה על מניית בזק והיא ירדה ב-11% במצטבר עד ל-25 ביוני, חמישה ימים לאחר תחילת החקירה הגלויה.{{הערה|{{Citeכלכליסט|כתבי news|url=https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3715831,00.htmlשוק ההון|title=בורסת ת"א: בזק ירדה ב-4% והשלימה מחיקה של 1.7 מיליארד שקל בשווי מאז התפוצצה הפרשה|date=2017-06-3715831|25|newspaper=כלכליסט -ביוני www.calcalist.co.il|access-date=2017-06-25}}}}
 
ב-13 ביולי 2017 הודיעה הרשות לניירות ערך כי מנכ"ל משרד התקשורת [[שלמה פילבר]] נחקר בחשד נוסף הקשור לבזק ולבעל השליטה בה, [[שאול אלוביץ']], במסגרת [[תיק בזק|פרשת בזק]]. הרשות טענה כי פילבר העביר לבזק מסמכים מסווגים בעלי מידע משמעותי עבור החברה, וכי בכירי החברה העבירו את הערותיהם ואת התיקונים הנדרשים על גבי המסמכים. ב-14 ביולי נשלח פילבר למעצר בית של שבועיים, על אלוביץ' והנדלר הוטל מעצר בית של 9 ימים.{{הערה|{{ynet|ynet|"השיטה: מנכ"ל משרד התקשורת העביר מסמכים מסווגים, אנשי בזק תיקנו"|4989067|14 ביולי 2017}}}} לאחר תום תקופת מעצר הבית שבה הנדלר לעבודה במשרדי החברה,{{הערה|{{Cite news|url=http://www.kikar.co.il/239799.html|title=מנכ"לית בזק שוחררה ממעצר הבית הארוך - כיכר השבת|newspaper=כיכר השבת|access-date=2017-07-25}}}} ובמרץ 2018 הודיעה על כוונתה לפרוש מהחברה תוך ארבעה חודשים.{{הערה|{{כלכליסט|גולן חזני|על רקע פרשת בזק: המנכ"לית סטלה הנדלר פורשת|3734402|19 במרץ 2018}}}}
 
ביוני 2019 נחתמה עסקה בשווי 485 מיליון ש"ח שבמסגרתה קרן סרצ'לייט ודוד פורר קנו 75% ממניות בי-קום שמחזיקה ב-26.3% ממניות בזק.<ref>{{קישור כלליהערה|כתובת=https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3764926,00.html{{כלכליסט|הכותב=גולן חזני|כותרת=נחתמה העסקה: קרן סרצ'לייט ודוד פורר רכשו את השליטה בבזק|אתר=כלכליסט3764926|24 -ביוני www.calcalist.co.il|תאריך=2019-06-24|תאריך_וידוא=2019-11-22}}</ref>}} העסקה אושרה בנובמבר 2019.<ref>{{קישור כלליהערה|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001306700{{גלובס|הכותב=שירותאביב גלובסלוי|כותרת=שר התקשורת אמסלם חתם על עסקת מכירת השליטה בבזק|אתר=גלובס1001306700|תאריך=2019-11-11|שפה=he|תאריך_וידוא= בנובמבר 2019-11-22}}</ref>}}
 
== שירותי החברה ==
שורה 107:
=== תשתית ===
==== NGN ====
רשת ה-NGN משמשת כיום כתשתית דרכה החברה מספקת שירותי תקשורת למנויים. הרשת נבנתה בין השנים 2008–2013 בהשקעה של כמיליארד שקל בשנה. הרשת מבוססת על חיבור סיבים אופטיים בשיטת [[FTTC]] כך שהסיב מגיע מליבת הרשת עד [[ארון סעף|ארון הסעף]] של בזק (שמכיל [[MSAG]]) הנמצא ברחוב. ארונות ה-MSAG בבזק מסופקים על ידי 3 חברות{{הערה|{{כלכליסט|גילעד נס, [http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3360969,00.html |נוקיה-סימנס תספק מתגים לרשת ה-NGN של בזק במיליוני דולרים], באתר כלכליסט, |3360969|14 בספטמבר 2009}}}}: [[UTStarcom]], [[טלדאטה]] ו[[נוקיה סימנס נטוורקס]], כאשר מרבית הארונות הם של נוקיה סימנס. מארונות הסעף יוצאים זוגות כבלי נחושות המגיעים אל בתי המנויים.{{הערה|שם=:1|[http://tech.walla.co.il/?w=/4/2694287 מה קורה בשוק תשתיות האינטרנט המהיר], באתר וואלה, 13 בנובמבר 2013
}} ניתן לנצל את הכבל להעברת שירותי טלפוניה ואינטרנט בו זמנית, במקרה כזה הלקוח יתקין מפצלים מיוחדים על שקעי בזק בבית על מנת שהשירותים יוכלו לעבוד בצורה תקינה בו זמנית.
 
שורה 118:
לקראת סיום פריסת רשת ה-NGN, במהלך שנת 2012, החלה החברה את פרויקט Fiber NGN. במסגרת פרויקט זה הסיבים האופטיים יגיע עד לבניין בשיטת [[FTTB]] או עד לשקע עצמו בשיטת [[FTTH]]. כבר באותה שנה בזק קיימה ניסוי משתמשים ב[[פתח תקווה]] ובו הצליחה להגיע למהירויות של 1 ג'יגה.{{הערה|שלומי טורג'מן, [http://www.gadgety.co.il/48541/bezeq-fiber-ngn-announced/ בזק מודיעה: רשת ה-Fiber NGN עושה את דרכה לבתי הלקוחות; תבטיח מהירות גלישה עד 1 גיגה-ביט], באתר Gadgety, פורסם 30 באוגוסט 2012}}
 
על פי הערכות, עד סוף שנת 2014 החברה תחבר כמיליון בתי אב,{{הערה|שירי דובר, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000955052{{גלובס|אורי ברקוביץ\'|"עד סוף השנה נחבר מיליון בתי-אב לסיב אופטי"], באתר גלובס, |1000955052|16 ביוניביולי 2014}}}} אך הסיבים ברשת ה-Fiber NGN עדיין לא פעילים מכיוון שהחברה עדיין בוחנת את הטכנולוגיה שתפעיל אותם.{{הערה|גד פרץ, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000979587 המשנה למנכ"ל בזק חושף: מנוע הצמיחה הבא - הבית החכם], גלובס, 22 באוקטובר 2014}}
 
בינואר 2016 פורסם כי החברה החלה ניסוי ב[[מודיעין-מכבים-רעות|מודיעין]] לבחינת טכנולוגיית [[G.fast]] המאפשרת מהירות של עד 1 ג'יגה על גבי תשתית הנחושת.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת = בזק: ניסוי לאינטרנט במהירות של מעל ל-500 מגה - גלובס|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001093587|אתר = Globes|תאריך_וידוא = 2016-01-11}}}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בזק"