|
אגדת שלמה המלך וציפור האש
{{פירוש נוסף|נוכחי=שלמה המלך|אחר=שימושים אחרים במילה|ראו=[[שלמה (פירושונים)]]}}
היה היה פעם מלך בשם שלמה שלמה היה המלך הכי חכם שהיה למדינת ישראל יום אחד שלמה הלך לישון ובחלום התגלתה לו ציפור אש ענקית והיא אמרה לו שכואב לה ואם הוא לא יעזור לה יהיה כעוס במדינת ישראל
{{מנהיג
המלך שלמה לא התייחס וכככה במשך שבוע היא הייתה באה אליו בחלום ואומרת לו שכואב לה ושיהיה כעוס לאחר השבוע פרצה בישראל מלחמה בין והעמלקים באו ושרפו בתים יום לאחר מכן היא חזרה לו בחלום שלמה אמר לה "מה כואב לך" היא לא ענתה לו
| תאריך לידה = [[982 לפנה"ס]]
| תאריך פטירה = [[930 לפנה"ס]]
| מקום לידה = [[ירושלים]], [[ממלכת ישראל המאוחדת]]
| מקום פטירה = [[ירושלים]], [[ממלכת ישראל המאוחדת]]
| תמונה = [[קובץ:Dore Solomon Proverbs.png|250px|]]
| כיתוב = שלמה המלך עם התוכניות לבניית בית המקדש, ציור תחריט של [[גוסטב דורה]] מתוך [[ביבליה]] [[וולגטה]].
| מדינה = [[ממלכת ישראל המאוחדת]]
| מקום קבורה = {{דגל|ישראל}} [[עיר דוד]], [[ירושלים]]
| שם השושלת = [[בית דוד]]
| תואר = [[מלך]] [[ממלכת ישראל המאוחדת]]
| כינוי = ידידיה, אגור, קהלת
| אב = [[דוד]]
| אם = [[בת שבע]]
| צאצאים = רבים ובהם: {{ש}}
* [[רחבעם]]
* [[בשמת בת שלמה|בשמת]]
* [[טפת בת שלמה|טפת]]
* [[מנליק]]
| יורש העצר = [[רחבעם]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[מלך]] [[ממלכת ישראל המאוחדת]]
|למניין=3
|התחלת כהונה=[[970 לפנה"ס]]
|סיום כהונה=[[930 לפנה"ס]]
|הקודם בתפקיד=[[דוד]]
|הבא בתפקיד=[[רחבעם]] ב[[ממלכת יהודה]] {{ש}} [[ירבעם בן נבט]] ב[[ממלכת ישראל]]
}}
|בת זוג=700 נשים, ובהן בת [[פרעה]] ו[[נעמה העמונית]]. בנוסף, 300 [[פילגש]]ים.}}
על פי ה[[תנ"ך]], '''שְׁלֹמֹה''' היה [[מלך|מלכהּ]] השלישי והאחרון של [[ממלכת ישראל המאוחדת]], אחרי אביו [[דוד]] וקודמו [[שאול]]. הוא בנה את [[בית המקדש]] הראשון ב[[ירושלים]] והיה על פי ה[[תנ"ך]] ה[[חכם]] באדם. נקרא '''יְדִידְיָהּ''' על ידי [[נתן הנביא]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|יב|כה}}.}}, '''איתיאל''' לפי [[פרשנות הפשט למקרא|פרשנות]] פרק ל במשלי, ו'''קֹהֶלֶת'''. לפי הפרשנות המסורתית לספרי [[קהלת]] ו[[ספר משלי|משלי]] ול[[מגילת שיר השירים]] הם נכתבו על ידי [[חזקיהו|חזקיהו המלך וסיעתו]] מדבריו של שלמה{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|טו|א}} על פי {{תנ"ך|משלי|כה|א}}.}}. שלמה היה בנם השני של דוד ו[[בת שבע]] (או בנם הראשון – על פי {{תנ"ך|דברי הימים א|ג|ה}}). סיפור מלכותו מופיע בהרחבה בספר מלכים א פרקים א-יא, ובדברי הימים ב, פרקים א-ט.
== חייו ==
=== ילדותו ===
לאחר שבנם הראשון של [[דוד ובת שבע]] מת מיד לאחר לידתו, נולד להם בן נוסף, שלמה, עליו כתוב שה' אהבו. על אף שלא היה בכור לאביו ואפילו לא לאמו, נשבע דוד לבת שבע ששלמה ימלוך אחריו. נקרא כנראה על שם סב-סבו של דוד, [[שלמון]].
===הכתרתו===
ב[[ספר מלכים|ספר מלכים א']] [[S:מלכים א|פרק א']] מסופר על שלהי מלכותו של דוד. דוד ככל הנראה לא הכריז עדיין על כוונתו ששלמה ירש אותו, ו[[אדוניהו]], בנו הרביעי של דוד, ראה בעצמו [[יורש עצר|כמועמד הטבעי לרשת את המלוכה]], לאחר מותם של אמנון ואבשלום הגדולים ממנו. אדוניה נתמך על ידי [[יואב בן צרויה]] וה[[כהונה]] הוותיקה ([[אביתר הכהן]]). שלמה, לעומת זאת, נתמך על ידי משמר המלך ([[הכרתי והפלתי]]) הכהונה העירונית ([[צדוק הכהן]]) ו[[נתן הנביא]].
אדוניה תכנן [[קורבן (יהדות)|זבח]] מפואר – כנראה [[טקס]] [[הכתרה]], כנהוג בעולם העתיק - והזמין אליו את תומכיו ואחיו, כשהוא נמנע להזמין את שלמה ותומכיו. נתן הנביא שלח את בת שבע אל המלך דוד, וזו נכנסה אל חדרו של דוד, טענה כי [[שבועה (יהדות)|נשבע בשם אלוהים]] שהמלוכה תובטח לבנה, לשלמה והביעה את תמיהתה על קיום הכתרתו של אדוניה ואת חששה לחייה ולחיי שלמה. במהלך דבריה נכנס נתן הנביא לחדר גם הוא וחיזק את דבריה.
דוד הורה על משיחתו של שלמה למלך. לצורך משיחתו הוזעק משמר המלך אשר ליווה את שלמה אל [[מעיין הגיחון]], שם משח אותו [[צדוק|צדוק הכהן]] למלך. עם היוודע דבר המשיחה התפזרו משתתפי טקס הכתרתו של אדוניה בבהלה, ואילו אדוניה נאחז בקרנות המזבח מפחד שיירצח. לאחר ששלמה הבטיח לאדוניה כי לא יפגע בו אם יהיה נאמן, שב אדוניה לביתו.
על פי [[מדרש]] [[סדר עולם]] היה שלמה בן שתים עשרה שנים כשהומלך{{הערה|{{ויקיטקסט|סדר עולם רבא יד}}}}.
===צוואת דוד===
{{ערך מורחב|צוואת דוד}}
לפני מותו כתב דוד בצוואתו את הוראותיו לשלמה למען השגת ממלכה מצליחה: הקמת בית המקדש, שמירת מצוות ה', וכן נקמה ב[[יואב בן צרויה]], שר הצבא, וב[[שמעי בן גרא]], שיידה אבנים על דוד בבורחו מפני [[אבשלום]], וגמילת חסד עם בני [[ברזילי הגלעדי]], שעזר בעודו בורח.
=== משפט שלמה ===
{{הפניה לערך מורחב|משפט שלמה}}
ב{{תנ"ך|מלכים א|ג}} מתואר השלב האחרון בביסוס מלכותו של שלמה, לאחר שסילק את מתנגדיו. שלמה העלה [[זבח]] חגיגי ב[[גבעון]], ו[[חלום שלמה בגבעון|בלילה נגלה אליו אלוהים בחלום]] והציע להעניק לו כמשאלתו. שלמה ביקש חוכמה שתסייע לו להנהיג את [[עם ישראל|העם]] ולשמש כשופטו: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין בֵּין-טוֹב לְרָע" ([[מלכים א ג ט|פסוק ט']]), ונענה על ידי אלוהים: "הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ" (שם, [[מלכים א ג יב|י"ב]]). לאחר מכן עלה שלמה ל[[ירושלים]] ושם נערך משפט שתי הזונות. סיפור המשפט מתואר ב[[מלכים א ג טז|פסוקים ט"ז]]-[[מלכים א ג כח|כ"ח]]:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן="אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת: בִּי אֲדֹנִי, אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד, וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת. וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת, לָיְלָה, אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו. וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי, וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה, וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ; וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי. וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי, וְהִנֵּה מֵת; וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר, וְהִנֵּה לֹא הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת: לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת; וְזֹאת אֹמֶרֶת: לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי; וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: זֹאת אֹמֶרֶת, זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת, וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: קְחוּ לִי חָרֶב; וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם, וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ, וַתֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ; וְזֹאת אֹמֶרֶת: גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה, גְּזֹרוּ. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ; הִיא אִמּוֹ. וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט."|מקור=– ספר מלכים א', פרק ג', פסוקים ט"ז-כ"ח}}
על-פי המסופר, שלמה התבקש להכריע בדין בין שתי נשים [[זנות|זונות]] אשר גרו יחדיו. שתיהן [[לידה|ילדו]] תינוק בהפרש של שלושה ימים זו מזו, ואחד התינוקות נפטר. האישה שנותרה עם התינוק המת, תבעה את התינוק החי מחברתה, בטענה שזו החליפה בין התינוקות בלילה בזמן שהאישה הראשונה ישנה. האישה השנייה הכחישה את ההאשמה. שתי הנשים טענו לאמהוּת על התינוק הנותר בחיים.
שלמה הקשיב לעדויות והגיע להחלטה. הוא פקד להביא בפניו [[חרב]], וציווה לגזור את התינוק לשניים ולתת חצי ממנו לכל אישה. כששמעה אמו האמיתית של התינוק את פסק הדין המזעזע, העדיפה לוותר ולמסור את התינוק לחברתה ובלבד שלא יהרגוהו, ואילו השנייה קראה: "גם לי גם לך לא יהיה – גזוֹרוּ!". בתגובה, הכריז שלמה על פסק הדין האמיתי, ומסר את התינוק לידי מי שהתגלתה כאמו האמיתית, שבתגובתה ביטאה [[חמלה]] לילד ונכונות לוותר על ההחזקה בו כדי לשמור על חייו.
המשפט התפרסם בקרב העם כולו כעדות לחוכמתו המופלאה של שלמה, ושלמה זכה לאהדת העם ולהערצתו.
שלמה היה דן בלא [[עדות (הלכה)|עדים]] ו[[התראה (הלכה)|התראה]]{{הערה|שם=הערה מספר 20171206064712:0|מדרש שיר השירים פרשה א'}}, וזה נלמד מן הפסוק וישב שלמה על כיסא ה' למלך{{הערה|דברי הימים א', פרק כ"ט, פסוק ג'.}}, ונסמך מן הספור שהוזכר לעיל על משפט שלמה{{הערה|שם=הערה מספר 20171206064712:0}}.
===ביסוס שלטונו===
עם תחילת מלכותו פעל שלמה במהירות להבטחת שלטונו. הוא המית את [[אדוניה]], לאחר שזה ביקש מבת שבע את ידה של [[אבישג השונמית]], פילגש [[דוד]], לעצמו - פעולה שמצביעה במובהק על חוסר נאמנות לשלטון. את [[אביתר הכהן]], שתמך באדוניה, הוא הגלה מירושלים לעירו ענתות, ואת יואב בן צרויה הרג. את שמעי בן גרא השביע שלמה שלא יעזוב את ירושלים, והזהירו שאם יעזוב את העיר יומת - וכאשר יצא שמעי לגת הרג אותו שלמה.
===מלחמות שלמה===
שלמה ירש מאביו דוד ממלכה גדולה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002368317|הכותב=|כותרת=מפת ממלכת דוד ושלמה|אתר=מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=}}}}, והצליח לשמור על מרבית שטחה, למעט [[ארם דמשק]], ש[[מרד]]ה בו והצליחה להשתחרר משלטונו. התנ"ך מעיד על המלחמות שנערכו בין שלמה והארמים (הדד ורזון בן אלידע) במשך כל תקופת שלטונו: וַיָּקֶם אֱלֹהִים לוֹ שָׂטָן, אֶת-רְזוֹן בֶּן-אֶלְיָדָע: אֲשֶׁר בָּרַח, מֵאֵת הֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ-צוֹבָה--אֲדֹנָיו. וַיִּקְבֹּץ עָלָיו, אֲנָשִׁים, וַיְהִי שַׂר-גְּדוּד, בַּהֲרֹג דָּוִד אֹתָם; וַיֵּלְכוּ דַמֶּשֶׂק וַיֵּשְׁבוּ בָהּ, וַיִּמְלְכוּ בְּדַמָּשֶׂק. וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל-יְמֵי שְׁלֹמֹה, וְאֶת-הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד; וַיָּקָץ, בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְלֹךְ, עַל-אֲרָם (מלכים א יא, כג-כה).
שלמה נלחם בחמת-צובה וניצח אותה: וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמָת צוֹבָה, וַיֶּחֱזַק עָלֶיהָ (דברי הימים ב ח, ד). אחרי ניצחונותיו בנה את עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת ב[[חמת]] ואת [[תדמור]], ששכנה במדבר הסורי, כנראה כפיצוי לאובדן דמשק ודרך המסחר שעברה בה. בספר מלכים נאמר כי ימי מלכותו של שלמה התאפיינו בשלום ובשלווה: {{הדגשה|וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע – כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה|מלכים א ה ה|מלכים א' ה', ה}}
=== מפעלות הבנייה ===
התנ"ך{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ט|קצר=כן}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|קצר=כן}}.}} מתאר מערכת גדולה של מפעלות בנייה בתקופת שלמה: בית המקדש, בית המלך (מבנים רבים ביניהם "בית יער הלבנון"), חצור, מגידו, בַּעֲלָת, תדמור, הַמִּלּוֹא (לבת פרעה), גָּזֶר{{הערה|בנאה מחדש לאחר שנכבשה ונשרפה על ידי פרעה, וקיבלה ממנו כנדוניה כשנישא לבת פרעה.}} (כיום: [[תל גזר]]).
ערי מצור: בית חורון עליון, בית חורון תחתון. ערי מסכנות בחמת, הארכת חומות ירושלים. וצי אוניות בעציון גבר (כיום אילת).
=== יחסי חוץ ===
שלמה יצר מערכות מסועפות של קשרי [[מסחר]] עם ארצות אחרות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002553428|הכותב=|כותרת=מפת ממלכת שלמה, וכן מסלולי המסחר עם שבא, תרשיש ואופיר|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=}}}}, בהן חלק מארצות מזרח [[אפריקה]], [[אופיר]], ממלכת [[שבא]] וצור (מלכים א פרקים ה ו-י). הוא כרת ברית עם מלך מצרים, ואף נשא את בתו לאישה, וכן עם [[חירם הראשון מצור|חירם]] מלך [[צור (לבנון)|צור]]{{הערה|[[אוסביוס מקיסריה]] ציטט בחיבורו "[[הכנה לבשורה]]" ([http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_09_book9.htm ספר 9, פרק 34, סעיף 19]) מתוך חיבורו של [[אלכסנדר פוליהיסטור]], שבעצמו ציטט את [[אופולמוס]], על כך ששלמה שלח לחירם עמוד זהב שהוצב במקדש [[זאוס]] בעיר, אך גם ציטט מתוך חיבור של היסטוריון בשם תיאופילוס, על כך ששלמה שלח לחירם בחזרה את הזהב שנותר ממה ששלח לו לאחר בניית בית המקדש, ושחירם יצר פסל בגודל מלא של בתו, שהשיא אותה לשלמה, וציפה אותו בזהב הזה.}}.
==== שלמה ומלכת שבא ====
סיפור מפורסם מספר על מפגשם של שלמה ושל [[מלכת שבא]]:
{{ציטוט|אנגלית=|תוכן="וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה', וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת. וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ. וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ, לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ. וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה, וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית ה', וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ. וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ: אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ, וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי, וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי. הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי. אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ... וַתִּתֵּן לַמֶּלֶךְ מֵאָה וְעֶשְׂרִים כִּכַּר זָהָב וּבְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה... וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה נָתַן לְמַלְכַּת שְׁבָא אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה מִלְּבַד אֲשֶׁר נָתַן לָהּ כְּיַד הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַתֵּפֶן וַתֵּלֶךְ לְאַרְצָהּ הִיא וַעֲבָדֶיהָ."|מקור=– מלכים א', פרק י', א-יג}}
יחד עם [[מלכת שבא]], נחשב שלמה בשני חלקי [[אתיופיה]] כ[[אבי האומה]], ועד היום תרבותה של ארץ זו משופעת באזכורים של סיפור זה. יהודי אתיופיה (קהילת [[ביתא ישראל]]) אחזו במסורת זו, וכן במסורת שמשום כך הארץ כולה התנהלה על פי "דת ישראל" עד שהועברו לנצרות בזמנו של [[עזנה, קיסר אקסום]] ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]].
=== נשות שלמה ===
על פי המסופר ב[[ספר מלכים]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יא|ג|קצר=כן|ללא=ספר}}.}}, היו לשלמה שבע מאות [[נישואים|נשים]] ושלוש מאות [[פילגש]]ים. נישואי שלמה עם אחת מהם, [[בת פרעה (אשת שלמה)|בת פרעה]], המוזכרת במקרא מספר פעמים, היו נישואים בדיני פילגש. על פי ה[[כברה נגסט]], מיתוס אמהרי בן המאה-14, היה נשוי גם ל[[מלכת שבא]] שממנה נולד [[מנליק]] - אבי השושלת שממנה יצא [[היילה סלאסי]] מלך [[אתיופיה]]. בסופו של דבר, [[רחבעם]], הבן שמלך אחריו, היה בנו מ[[נעמה העמונית]].
בזקנותו, נשיו של שלמה היטו את לבבו להקים [[במות]] ל[[עבודת אלילים|עבודת אליליהם]] בירושלים. על פי המסופר הוא הקים לכולן במות ב[[הר הזיתים]], וזו אחת הסיבות לכך שנקרעה [[ממלכת ישראל המאוחדת|ממלכת ישראל]] בימי בנו [[רחבעם]]. על פי חוק המלך ב[[ספר דברים]], אחד האיסורים הוא איסור ריבוי נשים. ככתוב: {{ציטוטון|לֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ}}{{הערה|שם=דברים|{{תנ"ך|דברים|יז|יז|קצר=כן}}.}}.
על הקשר בין החוק בדברים לסיפור במלכים עמדו [[חז"ל]]: {{ציטוט|תוכן=כתיב, "'''לא ירבה לו נשים'''"{{הערה|שם=דברים}}, אמר שלמה אני ארבה ולא אסור, וכתיב "'''ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו'''"{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|יא|ד|קצר=כן}}.}}. וכתיב "'''ולא ירבה לו סוסים'''"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יז|טז|קצר=כן}}.}} ואמר שלמה אני ארבה ולא אשיב, וכתיב "'''ותצא מרכבה ממצרים'''"{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|י|כט|קצר=כן}}.}}.|מקור={{בבלי|סנהדרין|כא|ב}}}}
בסוף ימיו, הקים שלמה [[מזבח]]ות בסמוך לירושלים, לאלילי הארצות שאיתן התקשר ביחסים מדיניים על ידי נישואיו עם בנות מלכי הארצות הללו. התנ"ך מבקר את שלמה על התנהגותו זו, ומייחס לה את ירידת הממלכה מגדולתה ו[[פילוג הממלכה|התפלגותה]] לאחר מותו של שלמה, כאשר בנו [[רחבעם]] המשיך למלוך ב[[ממלכת יהודה]] בלבד.
לדעת חז"ל{{הערה|{{בבלי|שבת|נו|ב|ללא=שם}}.}}, שלמה לא בנה בפועל את המזבחות, ונשיו הן שבנו אותם. אלא שמפני שהוא לא [[מחאה|מחה]] בהן על מעשיהן, נחשב מעשה בניית המזבחות על שמו.
=== בית המקדש ===
{{הפניה לערך מורחב|בית המקדש הראשון}}
בעת שמלך שלמה בישראל פיתח את הארץ בבנייה. מפעלו החשוב ביותר היה בניית [[בית המקדש הראשון]] בירושלים, שבנייתו החלה בשנה הרביעית למלכותו ונמשכה 7 שנים. כדי לממן את תנופת הבנייה בירושלים הוטלו [[מס]]ים כבדים על הארצות הכבושות ועל בני ישראל. גם נקבע מס עובד שקבע חובה לעבוד חודש בשנה בשירות המלך. מס העובד והמסים הגבוהים שהוטלו עוררו תרעומת רבה בקרב השבטים ובייחוד ב[[שבט אפרים]], והדבר עורר לבסוף מרד גלוי שנכשל.
המקדש היה חלק ממכלול של בניינים שבהם נכללו גם בית יער הלבנון, אולם העמודים, אולם המשפט וארמון המלך. לצורך בניית המקדש כרת שלמה [[ברית (מקרא)|ברית]] עם [[חירם הראשון מצור|חירם]] מלך [[צור (לבנון)|צור]], שסיפק לו אומנים, [[בנאי (מקצוע)|בנאי]]ם מומחים ו[[ארז הלבנון|ארזים מלבנון]]. נוסף לכך שלח שלמה גם אנשים משלו לכרות עצים ביערות הלבנון ולחצוב אבנים.
=== מותו ===
מותו של שלמה מתואר בסוף פרק י"א. שלמה מת לאחר 40 שנות מלוכה ונקבר לצד אבותיו ב[[עיר דוד]] שב[[ירושלים]]. ירש אותו בנו [[רחבעם]]. התנ"ך מזכיר ששלמה היה מלך מממלכת ישראל המאוחדת האחרון ואחריו נחלקה הממלכה. כבר לקראת סוף ימיו נקרעה הממלכה בגלל אויבים שונים, כגון [[ירבעם בן נבט]] למטה [[שבט אפרים]]. הממלכה התחלקה לשניים, ממלכת ישראל, שם מלך ירבעם וממלכת יהודה, שם מלך רחבעם, והממלכות מעולם לא אוחדו שוב.
==דמותו של שלמה==
===חכמת שלמה===
[[קובץ:Stamp of Israel - Festivals 5721 - 0.40IL.jpg|שמאל|ממוזער|150px|דמותו של שלמה על [[בול]] "[[בולי מועדים לשמחה|מועדים לשמחה]] [[ה'תשכ"א]]" משנת [[1960]] בעיצובו של א. קלדרון. "הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ. וגַם אֲשֶׁר לֹא-שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם-עֹשֶׁר גַּם-כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל-יָמֶיךָ."{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ג|יב|יג}}.}}]]
[[קובץ:Plaque Castelli Salomon Musée de Lille 130108.jpg|שמאל|ממוזער|250px|על פי המסופר בתנ"ך, שלמה היה האיש החכם ביותר. בהקשר לכך נקשר [[משפט שלמה]]]]
[[קובץ:Sheba_demin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלמה ומלכת שבא, ג'ובאני דמין, המאה ה-19]]
[[קובץ:Tissot Solomon Dedicates the Temple at Jerusalem.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלמה המלך בעת חנוכת [[בית המקדש הראשון]], ציור מעשה ידי [[ג'יימס טיסו]], 1902 לערך]]
לפי המקרא, שלמה נחשב לחכם מכל אדם. לפי מקורות אחרים ידע שבעים שפות. על פי המסופר שם, באו לחזות בחכמתו מכל העמים, כדוגמת [[מלכת שבא]]. דוגמה לחוכמתו מובאת בסיפור [[משפט שלמה]]:
{{ציטוט|תוכן=וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד, וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.
וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם. וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב.
|מקור={{תנ"ך|מלכים א|ה|ט|יא|קצר=כן}}}}
בספרות האגדה מוזכר שלמה בחכמתו הרבה, בעיקר בהקשר לבנין בית המקדש ובנית [[כסא שלמה]]{{הערה|{{בבלי|סוכה|נג|א}} {{בבלי|בבא מציעא|פו|ב}}}}. לפי המדרש, לשלמה הייתה שליטה על מלאכים ושדים ואף על מלכם [[שלמה המלך ואשמדאי|אשמדאי]] ונעזר בהם לבנין בית המקדש. בנוסף, לפי חלק מן המדרשים, שלמה הבין אף בשפת החיות והעופות{{הערה|מדרש קוהלת רבה א, א. בניגוד למדרש במדבר רבה חוקת יט}}.
===יצירתו===
המסורת היהודית מייחסת לשלמה שלושה מספרי התנ"ך:
* ספר [[משלי]], המכיל [[פתגם|פתגמים]] וחכמת חיים, ובפתיח שלו נכתב: "משלי שלמה בן דוד מלך ישראל". ע"פ מסורת זו, [[אגור בן יקה]] ו[[למואל מלך משא]], המחברים המוזכרים במקרא לשני פרקי משלי האחרונים, לא היו אנשים בפני עצמם אלא [[שם עט|שמות עט]] של שלמה.
* מגילת [[קהלת]], מגילת [[פילוסופיה]] והגות, על פי הפתיחה: "אני קהלת בן דוד מלך בירושלים". גם כאן, רואה המסורת בשם "קהלת" [[שם עט]] לשלמה.
* [[שיר השירים]], מגילת [[אהבה]] ([[חז"ל]] מתייחסים אליה כ[[משל]] לאהבה בין כנסת ישראל לה'), על פי [[פסוק]] הפתיחה: "שיר השירים אשר לשלמה..." ופסוקים נוספים בספר בהם מוזכר שלמה (ג',ט'-י"א; ח', י"א-י"ג).
המילה "לשלמה" מופיעה בכותרתם של שני [[מזמור תהילים|מזמור]]ים בספר [[תהילים]] ([[S:תהלים עב|ע"ב]] ו[[S:תהלים קכז|קכ"ז]]), ועל כן יש המייחסים לו את כתיבת שני המזמורים הללו.
===כינוייו===
{{ציטוט|מרכאות = כן|תוכן = שלשה שמות נקראו לו: ידידיה קהלת ושלמה. [[רבי יהושע בן לוי]] אמר: שבעה; אגור, בן יקה, למואל, איתיאל. אמר [[רבי שמואל בר נחמני]]: עיקר אוותינניה (=אותנטי) שלהם שלשה: ידידיה קהלת ושלמה. מודה רבי שמואל ברבי נחמן באילין ארבעתיה, אלא שנתכנה בהם והוצרכו להידרש. אגור - שאגר דברי תורה. יקה - שהקיא דברי תורה, כספל הזה שהוא מתמלא בין שעתו ומתפנה בין שעתו.}}לאחר לידתו, קרא דוד את שמו '''שלמה''', וה' כינה אותו '''ידידיה''': וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא, וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר ה'.
ספר קהלת חתום בידי "'''קהלת''' בן דוד, מלך בירושלים". הפרשנות המסורתית מזהה אותו עם שלמה - שאכן היה בנו של דוד שמלך בירושלים, אם כי ניתן גם לפרש שבן דוד אינו בנו ממש, אלא אחד מצאצאיו (ואם כן, הכינוי תואם לכל מלכי ירושלים בתקופת המקרא, שהיו כולם מבית דוד). טעם כינוי זה, על פי חז"ל, הוא "על שום שהקהיל קהילות ברבים".
בסוף ספר משלי, שנכתב על ידי שלמה המלך, מובאות אמרות מפי אנשים שונים, שלא נזכרים במקום אחר במקרא: '''אגור בן יקה''', '''למואל מלך משא''' ו'''איתיאל'''. הדעות חלוקות האם אלו כינויים נוספים לשלמה, או דמויות אחרות.
==שלמה בראי הארכאולוגיה==
{{ערך מורחב|ארכאולוגיה מקראית#הממלכה המאוחדת}}
טרם התגלתה ראיה ארכאולוגית לקיומו של שלמה המלך.
גודלה והיקפה של ממלכת שלמה, וכן של מפעלי הבנייה שלו שנויים במחלוקת. ב[[הר הבית]] אין נערכות חפירות ארכאולוגיות, ומתחם "[[אורוות שלמה]]" שבהר יוחס, ללא ספק, לתקופה מאוחרת בהרבה (תקופת המלך [[הורדוס]]).
עד לסוף [[המאה ה-20]] הארכאולוגים בישראל הרבו לזהות חורבות גדולות כמו [[תל מגידו]] ו[[תל חצור]] עם שרידים מממלכת שלמה. ואולם, בשנות ה-90 החלו ארכאולוגים והיסטוריונים אחדים לפקפק בתיארוכם של שרידים אלו, בייחוד לאור העובדה ששרידים דומים התגלו בערים סמוכות שלא היו חלק ממלכות שלמה. ארכאולוגים והיסטוריונים אלה, מתוקף העדר תימוכין ממקורות חיצוניים, שוללים את קיומה של ממלכה מאוחדת גדולה ומפוארת. ב[[אוקטובר]] [[2010]], משלחת ארכאולוגים בראשות ד"ר [[אילת מזר]] חשפו חומה גדולה בירושלים ומבנה ממלכתי, אשר לדברי ד"ר אילת מזר מתוארכים לתקופת שלמה המלך, ותואמים לתיאור המקראי על החומות שבנה שלמה בירושלים{{הערה|1=מאמר אודות [http://www.hayadan.org.il/first-temple-wall-unearth-2302102/ חומות שבנה המלך שלמה בירושלים] באתר הידען.}}. זיהויים אלו מצויים בלבה של מחלוקת ערה בנושא הממלכה המאוחדת. לאחרונה, לאור החפירות הארכאולוגיות בתמנע ובפונון שבעבר הירדן המזרחי, עלתה ההשערה כי עושרו הרב של שלמה (על פי העדות התנ"כית) נבע מהסחר בנחושת{{הערה|[http://www.news1.co.il/Archive/003-D-123390-00.html שלמה המלך ומכרות הנחושת NEWS1]}}.
==בתרבות ימינו==
הכתוב בתנ"ך על כך שדוד המלך אינו יכול לבנות את בית המקדש, כי "ידיו דמים מלאו", אלא שלמה בנו, מהווה את אבן היסוד של התפיסה ה[[הומניזם|הומניסטית]] הן בדת הנוצרית, הן בתפיסות הדת היהודית באירופה המערבית, והן לאחר מכן במערב האתאיסטי.
בתקופת פינוי [[ימית]], נושא האזורים שנתנו על ידי שלמה לחירם מלך צור, היוו נושא מרכזי בדיון סביב ההרשאה ההלכתית שחלק מהרבנים הציונים נתנו להחזרת סיני. פרופ' [[ישעיהו ליבוביץ]] הרבה להזכיר את הפסוקים הללו במסגרת הפולמוס איתו בנושא זה.
היצירות הידועות ביותר העוסקות בשלמה הן ה[[מחזמר]] "[[שלמה המלך ושלמי הסנדלר]]", ואגדות המלך שלמה מתוך ספרו של [[חיים נחמן ביאליק]], "[[ויהי היום]]" (שעובדו לסדרת אנימציה בשם [[אגדות המלך שלמה]]).
[[גאורג פרידריך הנדל]] כתב [[אורטוריה]] "שלמה" בשנת 1748. [[ארנסט בלוך (מלחין)|ארנסט בלוך]] חיבר ב-1916 את "שלמה" ל[[צ'לו]] ותזמורת.
האגדות על שלמה המלך כמדבר בשפת החיות, שמשו כשם לספרו על בעלי החיים של קונרד לורנץ "טבעת המלך שלמה" ([[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]), וכבסיס למעשיה [[שלמה המלך והדבורה]] של ח"נ ביאליק.
אגדות אלו השפיעו גם על ה[[קבלה|מקובלים]] ועל ה[[חסידים]], אשר טענו כי [[האר"י]] ורבי [[משה קורדוברו]] ידעו ולימדו את "שיחת העופות והחיות".
==ראו גם==
{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
* [[עץ משפחה של דמויות מקראיות]] - מ[[תרח]] ועד שלמה
* [[מלכי יהודה וישראל]]
* [[משפט שלמה]]
==לקריאה נוספת==
* [[ישראל פינקלשטיין]] ו[[ניל אשר סילברמן]], '''[[דוד ושלמה - בין מציאות היסטורית למיתוס]]''', הוצאת [[אוניברסיטת תל אביב]], [[2006]].
* גלעד ששון, '''מלך והדיוט - יחסם של חז"ל לשלמה המלך''', תל אביב: [[רסלינג]], 2013.
* {{דמויות מן המקרא|ט' - "שלמה וחכמתו"}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[אפי זיו]]|שם=הצופן הנוצרי באמנות|מקום הוצאה=[[אור יהודה]]|מו"ל=[[כנרת, זמורה-ביתן]]|שנת הוצאה=2015|עמ=95–96|ISBN=978-965-566-137-8}}
*Dori, N. (2019). Literary and didactic trends in selected versions of two legends about king Solomon. ''Childhood, 3,'' 102-114.
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=שלמה|ויקישיתוף=Category:Solomon}}
* [http://www.aish.co.il/i/jh/48858652.html קורס מזורז בהיסטוריה יהודית: שלמה המלך], באתר [[אש התורה]]
* [http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=834 שלמה המלך] בלקסיקון לתרבות ישראל
* [http://www.tog.co.il/he/Article.aspx?id=354 שלמה המלך], מאת מוטי מרינגר באתר Tog
* {{אתר ישיבה | קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=822&id=4178&q= | הרב=זאב סולטנוביץ' | תיאור=מלכות שלמה והתפלגות הממלכה}}
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13325&kwd=2991 ימי הממלכה המאוחדת: תמונה ארכאולוגית - ימי שלמה], מאת פרופ' [[עמיחי מזר]] באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
* {{JSIJ|גלעד ששון|בעקבות המסורת על שלמה המגיקן בספרות חז"ל|6|sasson|2007}}
* {{הארץ|[[יעקב שביט]]|האם כבר נסלח לשלמה המלך?|1.1829022|23 בספטמבר 2012}}
* {{הארץ|יעקב שביט|מה עומד מאחורי האגדות על חוכמת שלמה|1.2442954|28 בספטמבר 2014}}
* {{הארץ|יעקב שביט|השדים שסייעו לשלמה לבנות את המקדש|1.2580257|7 במרץ 2015}}
* {{יוטיוב|A8Fwce-fdfI|שם=נישואי שלמה לבת פרעה בעיני חז"ל - ד"ר גלעד ששון}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{שלמה}}
{{מלכי יהודה וישראל}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:אישים שחיו באלף ה-2 לפנה"ס]]
[[קטגוריה:שלמה|*]]
[[קטגוריה:מלכי ישראל המאוחדת]]
[[קטגוריה:אישים הקשורים לבית המקדש]]
[[קטגוריה:נביאים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:נביאי האסלאם]]
[[קטגוריה:קדושים נוצרים]]
[[קטגוריה:ילדים במקרא]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך שהונצחו על בולי ישראל]]
[[קטגוריה:אישים בספר משלי]]
[[קטגוריה:אישים בספר מלכים]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-10 לפנה"ס]]
| 