ויקיפדיה

יצחק נבון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 135:
לאחר פרישתו של בן-גוריון מראשות הממשלה, שב נבון לתפקידו כמזכיר האישי של שרת, ובין השאר סייע לו בהקמת [[ממשלת ישראל החמישית]] שקיבלה את אמון הכנסת ב-[[26 בינואר]] [[1954]]{{הערה|יצחק נבון, '''כל הדרך''', 2015, עמ' 146}}. במאי 1954, נבון יצא לחופשת לימודים כדי לסיים את [[לימודים גבוהים|לימודיו הגבוהים]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]{{הערה|{{קול העם||חילופי גברא בלשכת ראש הממשלה|1954/05/06|00616}}}}. נבון גם רצה לשמור על נאמנותו לבן-גוריון ולא רצה לפגוע ביחסיו עמו, אם ימשיך לעבוד עם יריבו הגדול.
 
לאחר שבן-גוריון הביע ביולי 1954 תחזית קודרת בפני שרת ומנהיגי מפא"י לגבי ניסיונות להטיל "אפוטרופסות אמריקאית" על ישראל, החלו בכירי מפא"י ללחוץ על בן-גוריון לשוב לראשות הממשלה - מהלך שאותו הובילושהובילו עוזריו הצעירים של בן-גוריון, ובהם נבון{{הערה|ימימה רוזנטל ולואיז פישר, '''משה שרת ראש הממשלה השני - מבחר תעודות מפרקי חייו (1894–1965)''', [[גנזך המדינה]], 2007, עמ' 500}}. לאחר [[הבחירות לכנסת השלישית]], ביולי 1955, בן-גוריון שב לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון ב[[ממשלת ישראל השביעית]] שהושבעה בתחילת נובמבר 1955, ונבון נקרא שוב לשמש כמנהל לשכתו{{הערה|יצחק נבון, '''כל הדרך''', 2015, עמ' 154}}{{הערה|{{מעריב||במשרד ראש הממשלה|1955/11/06|00520}}}}.
 
=== במחיצת בן-גוריון בשנית (1955–1963) ===
שורה 416:
 
=== תדמית ===
תדמיתו של יצחק נבון השתנתה רבות במרוצת השנים. טרום בחירתו לנשיאות המדינה, כשהיה חבר כנסת בראשית דרכו מ[[רפ"י]] ו[[מפלגת העבודה הישראלית]], נחשב נבון לעושה דברו ואיש סודו של [[דוד בן-גוריון]], אשר היה נתון תחת צלו. אך תדמיתו השתנההשתנתה מקצה לקצה כשנבחר לנשיאות מדינת ישראל ב-[[בחירות 1978 לנשיאות ישראל|1978]]. מרגע שנכנס לבית הנשיא, דאג להיות עממי, פשוט ונפוץ, שמוכר ומדבר לכולם. הוא פתח את [[משכן נשיאי ישראל]] להמונים ב[[חגי ישראל ומועדיו]], ונהג לשים פעמיו לסיורים ברחבי הארץ ובמהלך כל נשיאותו יצא מגבולות ישראל רק פעמיים באופן רשמי{{הערה|ביקורו הראשון מחוץ לישראל נערך ב[[מצרים]] ב-[[1980]] והשני נערך ב[[ארצות הברית]] ב-[[1983]]. לאחר ה[[ההתנקשות באנואר סאדאת]] בראשית אוקטובר [[1981]], נסע נבון לביקור בזק ופתאומי ב[[קהיר]].}}. אפילו תדמיתו בקרב ילדי ישראל הייתה חיובית: היו כאלו שהאמינו שקוראיםשחשבו לוששמו יצחק נבון כיוון שהוא "צוחק הרבה וחכם"{{הערה|[http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b071706800399c8/File/0b0717068083f615 נשיא המדינה יצחק נבון - מכתבי ילדים], באתר [[ארכיון המדינה]], עמ' 204}}. תדמיתו החיובית והעממית ואהדתו בקרב ההמונים התגברה עוד יותר כששב לזירה הפוליטית.
 
משנכנס נבון אל ממשלת האחדות ומונה לשר החינוך והתרבות, התנפצה תדמיתו זו ועמיתיו לממשלה רכשו לו שנאה וזלזול. נבון ו[[שמעון פרס]] היו שותפים לידידות ארוכת-שנים שראשיתה עוד בדרכם המשותפת ברפ"י ובמחיצת בן-גוריון, אך מאז [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] הלך והעמיק הקרע בין השניים. פרס כרת ברית עם אויבו המר [[יצחק רבין]] במטרה למנוע ממנו להתמודד לראשות המערך, ולחסום את הפופולריות הגואה שלו בקרב ציבור מצביעי המפלגה. רבין ופרס זלזלו בו והתעלמו ממנו בניד עפעף{{הערה|יאיר קוטלר, '''הנבחרת הלאומית - כרך א'''', 1988, עמ' 298}}. שרי [[הליכוד]] שישבו עמו בממשלה ביטלו אותו כאילו לא היה קיים וכינו אותו "כישלון ואכזבה" ו"הרדידות בהתגשמותה"{{הערה|יאיר קוטלר, '''הנבחרת הלאומית - כרך א'''', 1988, עמ' 297}}. מעטים היו תומכיו בזמן כהונתו כשר החינוך, בניגוד למבקריו הרבים. גם חבריו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית כ[[יוסי שריד]] ו[[שולמית אלוני]] ביקרו אותו וראו בו שר חינוך לא טוב וחסר-תועלת{{הערה|יאיר קוטלר, '''הנבחרת הלאומית - כרך א'''', 1988, עמ' 296}}. לאחר שעזב את הזירה הפוליטית לא זכה ליחס מיוחד, וניהל חיים ציבוריים צנועים יחסית.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_נבון"