נמרוד (פסל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
שורה 40:
בשנת [[1947]] הוצג הפסל (ביחד עם "[[שבזיה]]" ופסל בשם "מזבח") בתערוכה "תערוכת אמנים נבחרים ארץ-ישראליים" ב[[בית הנכות בצלאל]] בירושלים.{{הערה|ראו: תצלום באוסף מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים}} בשנת [[1952]] הוצג הפסל בתערוכה של [[אגודת הציירים והפסלים]] במוזיאון תל אביב שנקראה "תערוכה ארצית של הציור והפיסול בישראל, למלאות 20 שנה ליסוד המוזיאון".{{הערה|ראו: '''תערוכה ארצית של הציור והפיסול בישראל''', אגודת הציירים והפסלים בישראל, תל אביב, 1952.}}
 
להצלחה מפתיעה זכה הפסל בקרב בני הדור הצעיר, בעת שהוצג בחלון ראווה של גלריה "ישראל", ב[[רחוב בן -יהודה (תל אביב)|רחוב בן -יהודה]] בתל אביב. חוה מגנס, אחותו הבכורה של דנציגר, סיפרה על הפופולריות של הפסל בקרב צעירי העיר ותיארה את הנשים הצעירות, "אשר היו מצמידות את השפתיים אל הזכוכית ומנשקות דרכה את הפסל".{{הערה|נרי ליבנה, "אגדת דנציגר", '''הארץ''', 12.2.2002. אישור להצגתו בגלריה ניתן גם במאמר ב"[[הבוקר]]" מתאריך 24.9.1965.}}
 
במשך שנים רבות זכה הפסל למעמד [[קאנון (אמנות)|קאנוני]] באמנות הישראלית. בעיתון "[[הבוקר]]" נכתב בשנת [[1965]] כי "נמרוד אינו רק פסל. הוא סיכום של מעוף והעזה, של מנטאליות, של התמרדות נעורים. נמרוד הוא גם דמות וגם התמרדות: יש בו, עם כל התאפקותו הארכאית, מאותה חוצפת נעורים, המציינת דור שלם".{{הערה|1="נמרוד – למוזיאון ישראל!", '''הבוקר''', 24.9.1965.}}