מלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נספח אקטיבי (שיחה | תרומות) יותר ברור כך... |
לא ניתן להשמיד ציוד ולקחת אותו שלל בעת ובעונה אחת וגם לא בזה אחר זה. אם הציוד הושמד אין שלל לקחת |
||
שורה 184:
[[קובץ:Haganh-Plaques in Prague.jpg|ממוזער|250px|שלט בפראג אודות הסיוע מצ'כוסלובקיה]]
בעת הפלישה, צבאות ערב עלו על ישראל בכמות הנשק הקיבוצי.{{הערה|[[מאיר פעיל]], [http://www.meirpail.co.il/147194/מלחמת-העצמאות-מעטים-מול-רבים אף על פי כן - מעטים מול רבים], [[הארץ]], 17 באוגוסט 1999 - באתר של מאיר פעיל}} ב-[[15 במאי]] לערבים היו כ-40 טנקים, כ-300 תותחים ו-47 מטוסי קרב. בשבועות שעד ההפוגה הראשונה היה פער עצום בכל אלה לטובת הערבים. מאביב 1948 ועד לסיום מלחמת העצמאות נערכו עשרות הפלגות רכש בהן הובאו לישראל כמויות גדולות של נשק תוך עקיפת ה[[אמברגו]] הבינלאומי. כך, בהמשך המלחמה חל איזון בכמות הנשק בעקבות עסקאות רכש גדולות, בעיקר מ[[צ'כוסלובקיה]], ביניהן רכישת מטוסי קרב, וכן הברחת מפציצים מ[[ארצות הברית]] ו[[רכב קרבי משוריין|כלי שריון]] ותותחים ממקורות שונים. לאיזון
יתרון משמעותי של הכוחות הישראליים היה היותם ערוכים בקווים פנימיים: (מן המרכז החוצה), המקלים על הנעת כוחות מגזרה לגזרה. כך למשל (כל הדוגמאות הן מחודש הפלישה), [[חטיבת יפתח]] לחמה כנגד "[[צבא ההצלה]]" ונגד הסורים בצפון ולאחר כמה ימים נגד הלגיון הירדני במרכז. באותה תקופה 'כרמלי' השלימה את כיבוש [[עכו]], לחמה כנגד העיראקים ב[[ג'נין]] ונגד הסורים בגזרת משמר הירדן. גדוד מ'אלכסנדרוני' הופנה מן [[השרון]] לגזרת [[לטרון]] וחזרה ועוד. גם לאחר ההפוגה הראשונה צה"ל ניצל לא פעם יתרון זה.
| |||