יהדות אורתודוקסית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לאנטי-דת
שורה 92:
בעשור הראשון של המאה ה-20 התחזקה ההסתייגות ממגמות החילון בציונות. [[יצחק ברויאר]] ו[[יעקב רוזנהיים]], שני עסקנים גרמניים, הביאו ב-1912 לכינונה של [[אגודת ישראל]], גוף שנסמך על תמיכת השמרנים במזרח אירופה והנאו-אורתודוקסים בגרמניה ושאף להנהיג את הציבור שומר המצוות בכל העולם. האגודה הייתה מצויה בעימות עם גורמים חילוניים כמו גם עם "[[המזרחי]]" [[ציונות דתית|הציונית-דתית]], שתומכיה דחו את הנהגתה הפוליטית של [[מועצת גדולי התורה]] שלה; הקרע בין השתיים הלך והעמיק בפולין העצמאית, ומתבטא עד היום בפערים בין החרדים מאגו"י ל[[דתיים לאומיים|ציבור הדתי-לאומי]]. לאחר שסירבה ב-1923 להתנות חברות בה בהשתייכות לקהילה פורשת ואימצה אסטרטגיה של "[[נהרא נהרא ופשטיה]]" (היתר בסיסי לאנשיה לפעול כל אחד במקומו לפני תנאי הסביבה), דחו אותה גם האורתודוקסים העצמאיים בהונגריה. הלשכה המרכזית של אלה בבודפשט, שריסנה אותם למן הפרדת הקהילות ב-1871, איבדה מהשפעתה עם [[חוזה טריאנון|חלוקת הונגריה ב-1920]]. האדמו"ר ה[[צ'כוסלובקיה|צ'כוסלובקי]] [[חיים אלעזר שפירא]] מ[[מוקצ'בו]], הדמות הבולטת בחוגי הקנאים [[בין מלחמות העולם]], ראה באגודה ובציונות גם יחד מעשה שטן.{{הערה|שם=סילבר}}
 
[[מהפכת 1917]] הביאה להסרת ההגבלות מעל היהודים בשטחיה של מה שהייתה אז ל[[ברית המועצות]], והשילוב בין שוויון זכויות למדיניות [[אנטי-דתיתדת]]ית תוקפנית של הממשל הסובייטי הביא לטמיעה מואצת של הדור הצעיר, באזור שאורח החיים הישן אומנם כורסם בו רבות, אך ערב המהפכה עוד נחשב למעוז שמרני. [[בין מלחמות העולם]] התחולל חילון מזורז ללא כפייה שלטונית דומה גם ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין העצמאית]] וב[[המדינות הבלטיות|מדינות הבלטיות]], והוערך כבר אז כי האדוקים יעשו למיעוט שולי בין כלל היהודים תוך זמן קצר. בסוף שנות ה-30 נאמד שיעור שומרי המצוות הקפדנים בפולין, המרכז המובהק ביותר של אלו בעולם, בבין 20% ל-33%.{{הערה|Jaff Schatz, '''Jews and the Communist Movement in Interwar Poland''', בתוך: Dark Times, Dire Decisions : Jews and Communism''', Avraham Harman Institute''' of Contemporary Jewry. Oxford University Press, 2005. עמ' 35.}} החברה האורתודוקסית התגבשה במזרח אירופה בעיקר בתקופה זו. הופעתו של [[החפץ חיים]] כפוסק המקובל על כל החוגים באמצעות תפוצת חיבורו [[המשנה ברורה]], תמיכתו באגודה והאופן שבו גישר על הפערים בין [[חסידים]] ל[[ליטאים (זרם)|מתנגדים]] למול האתגרים המשותפים מיצבה אותו כמנהיג הציבור.{{הערה|בנימין בראון, Orthodox Judaism (בקישורים החיצוניים), עמ' 317.}} עוד בחייו, ובעיקר לאחר מותו ב-1933, התקבעה יותר ויותר הדוקטרינה של [[דעת תורה]], לפיה הייתה לגדולי הרבנים סמכות להורות בעניינים שוטפים גם ללא מתן נימוק הלכתי סדור. ציות לעקרון זה, שגרסאות בוסריות שלו ניבעו כבר בימי הקרע בהונגריה, הפך לסממן מרכזי של האגודה.{{הערה|בנימין בראון, 'דוקטרינת דעת תורה: שלושה שלבים', [[יהוידע עמיר]] (עורך), דרך הרוח - ספר היובל לאליעזר שבייד, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל יט (תשס"ה), עמ' 600-537.}}
 
===ארצות הברית===