חוק יסוד: הכנסת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←תיקונים מרכזיים: הוספת הפסילה של ברוך מרזל ובנצי גופשטיין |
מ הוספת קישור להחוק הנורווגי |
||
שורה 45:
*תיקון מס' 35 (נחקק: ד' באייר התשס"ב, 15 במאי 2002) - תיקן את סעיף 7א, כך שיאפשר גם פסילת מועמדות של מועמד בודד (ולא רק רשימה) אם יש במעשיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד המדינה. המועמד הראשון, שפסילתו אושרה סופית בבית המשפט העליון היה [[מיכאל בן-ארי]], שביקש להתמודד לכנסת במסגרת רשימת [[איחוד מפלגות הימין]] ב[[הבחירות לכנסת ה-21|בחירות לכנסת ה-21]] (2019).{{הערה|{{ynet||בית המשפט העליון פסל את מיכאל בן-ארי ואישר את עופר כסיף|5480103|17 במרץ 2019}}}} ב[[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים|בחירות לכנסת ה-22]] פסל בית המשפט העליון את מועמדותם של [[ברוך מרזל]] ו[[בנצי גופשטיין]], שהתמודדו מטעם [[עוצמה יהודית]], בשל הסתה לגזענות.{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון, מורן אזולאי ויובל קרני|העליון הכריע: גופשטיין ומרזל פסולים מלהתמודד בבחירות|5575260|25 באוגוסט 2019}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=19054870.V06|סוג=ע"ב|עותר=גיל סגל ואחרים|משיב=איתמר בן גביר ואחרים|ניתן ב=25 באוגוסט 2019}}}} ועדת הבחירות המרכזית פסלה בעבר גם את המועמדים [[עזמי בשארה]] (2003), [[אחמד טיבי]] (2003), [[חנין זועבי]] (2013 ו-2015), [[ברוך מרזל]] (2015) ו[[עופר כסיף]] (2019), וכן הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון בדרישה לפסול את ברוך מרזל (2003) ואת [[איתמר בן גביר]] (2019), אך בית המשפט העליון לא אישר אף אחת מאותן פסילות, בנימוק שהן לא עמדו בקריטריונים הראייתיים המחמירים הנדרשים לפסילת מועמד לכנסת.
{{עוגן|החוק הנורווגי}}
*תיקון מס' 42 (נחקק ב-30 ביולי 2015), המכונה גם '''"[[החוק הנורווגי]] הקטן"''' - במרכזו חקיקת סעיף 42ג והרחבת סעיף 43. התיקון מסדיר את אפשרותו של [[חבר הכנסת]] המכהן כ[[שר]] או כ[[סגן שר]] להפסיק את חברותו ב[[הכנסת|כנסת]]. במקומו של חבר הכנסת שהפסיק את כהונתו לפי סעיפים אלו יבוא המועמד הבא בתור ברשימת המועמדים לכנסת של המפלגה אליה משתייך חבר הכנסת. בשונה מ[[התפטרות]] מהכנסת, במקרה של הפסקת חברות, היה וחבר הכנסת שחברותו הופסקה יחדל מלכהן כשר או כסגן שר, או ימונה לתפקיד [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[ראש ממשלת ישראל#ראש הממשלה בפועל|ראש הממשלה בפועל]] או [[ממלא מקום ראש הממשלה]], תחודש חברותו בכנסת, והאחרון שנהיה לחבר הכנסת מבין חברי רשימתו - יחדל מלכהן.{{ש}}על פי הוראות התיקון, חבר כנסת אחד בלבד מכל רשימת מועמדים רשאי להפסיק את חברותו בכנסת בהתאם לסעיף זה, אך מי שהפסיק את חברותו בכנסת רשאי "להתחלף" עם שר או סגן שר אחר מרשימתו, ובכך לחזור ולכהן בכנסת עם הפסקת חברותו בה של שר או סגן שר אחר.{{ש}}תיקון זה נחקק כ[[הוראת שעה]], ותוקפו בתקופת כהונת [[הכנסת העשרים]] בלבד.
{{עוגן|חוק ההדחה}}
*תיקון מס' 44 (נחקק ב-27 ביולי 2016), המכונה גם "חוק ההדחה" מאפשר להדיח חבר כנסת מכהונתו בשל העילות המנויות בסעיף 7א (שלילת קיומה של מדינת ישראל כ[[מדינה יהודית ודמוקרטית]], הסתה לגזענות או תמיכה במדינת אויב או בארגון טרור). תיקון זה נחקק בעקבות הביקורת שמתחה ח"כ [[חנין זועבי]] על מעשיהם של חיילי [[צה"ל]] ב[[המשט לעזה (2010)|השתלטותם על הספינה מרמרה]]. לפי התיקון לחוק, [[ועדת הכנסת]] צריכה להציע לכנסת את ההדחה, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, וזאת לאחר שקיבלה בקשה של 70 חברי כנסת, 10 מתוכם לא חברי קואליציה. הרוב הנדרש בכנסת להדחת חבר כנסת הוא של 90 חברי כנסת, וההדחה תיכנס לתוקף בתוך 14 יום.
| |||