פלוגות הגיוס של בית"ר – הבדלי גרסאות

מ
עוד טקסט
(עדיין בעבודה)
מ (עוד טקסט)
ברחובות למשל פעלה הקבוצה תחת "גדוד העבודה ע"ש [[זאב טיומקין]]". ב[[ראש פינה]] הקימו עולים יוצאי [[רומניה]] ו[[פולין]] את "פלוגת חלוצי בית"ר בגליל", ובמסגרתה עסקו בחקלאות ואריזת טבק.
 
ההחלטה על הקמת הפלוגות התקבלה הכינוס העולמי הראשון של בית"ר שהתקיים ב[[דנציג]] באפריל [[1931]]. שם הוחלט כי העולים הבית"רים אל [[ארץ ישראל]] יגוייסו למסגרת עבודה תחת מה שכונה "צבא עבודה" לתקופה של שנתיים, עם הגיעם ארצה. בקיץ של אותה שנה "שלטון בית"ר", המוסד העליון של התנועה, מינה הנהגה לפלוגות העבודה בארץ ישראל, ובראשה הועמד [[גרשון ש"ץ]]. במסגרת הפלוגות אורגנו למעלה מ-200 צעירים וצעירות לכדי קבוצות בשבע מושבות. הוחלט כי כל פלוגה רשאית לבחור מה יהיה אורח החיים החברתי בה (כגון קומונה או קואופרטיב), כל עוד יתקיים החופש המרבי לכל אחד מחבריה. בשנת [[1935]] הוחלט כי הגיוס לפלוגות יחול גם על חברי בית"ר בארץ ישראל, והשם השתנה ל"פלוגות הגיוס של בית"ר".
 
רשימת יישבוים בהן פעלו הקבוצות: באר-טוביה, בנימינה, הרצליה, זכרון יעקב, חדרה, חיפה, טבריה, יסוד-המעלה, כפר סבא, מגדיאל, מחניים, מטולה, משמר הירדן, נהריה, נתניה - רמת טיומקין, עתלית, פתח-תקווה, פלוגת הכביש בנחלת יצחק בדרך לירושלים, פלוגת הכותל בירושלים העתיקה, קריית שאול, ראש-פינה, ראשון לציון, רמת-גן, רחובות, תל-צור.
3,011

עריכות